חקירות הבכירים: הפעם, אל תמרחו

עדיין מוקדם לדעת לאן יובילו הבדיקות בנוגע לשר אריה דרעי ולח"כ יצחק הרצוג, אך הפסטיבל כבר בעיצומו. כרבים מקודמיו, גם במקרה זה למרבה הצער הפך צו איסור הפרסום שהוציא בית המשפט ל"צו איסור פארסה". שמו של ה"נבדק" דרעי התנוסס במאות אתרים, תגוביות ובלוגים ברשתות החברתיות, מה שלא הוסיף כבוד, אף לא הדר, לשלטון החוק. במציאות התקשורתית שבה אנו מצויים, מן הראוי שבתי המשפט יקפצו את ידם מלחיצה קלה על הדק צווי איסור הפרסום. במקרים רבים אין בהם כל תועלת, והצווים ניתנים לאחר שהסוסים כבר ברחו מזמן מן האורווה.

בשל שלביה המקדמיים של ה"בדיקה" (עוד מונח ממכבסת המילים הפליליות, חלף "חקירה פלילית", שלא בא זכרו בחוק סדר הדין הפלילי אלא רק בהנחיות שהוציא היועמ"ש וינשטיין, ממש בשלהי כהונתו), כך לפחות על פי מה שפורסם ברבים, דרעי והרצוג אינם חייבים להשעות את עצמם בשלב זה. אין גם סיבה ממשית שיעשו כן, כל עוד מדובר ב"בדיקה ראשונית" שלא ברור לאן תוביל.

מנגד, העננה השחורה שעלולה לרבוץ מכאן ואילך על פעולותיהם כבר מרחפת בחלל האוויר ופוגעת פגיעה קשה גם בהם וגם באמון הציבור. בעיתוי מושלם צצה ועלתה לאחרונה מחדש הצעת החוק, המבקשת לקצוב את משך החקירה הפלילית באמצעות חוק.

הצעה זו הועלתה בראשונה כבר לפני כעשר שנים על ידי ח"כים שאינם חשודים בהתנגדות לשלטון החוק, דוגמת דב חנין, הרב יצחק לוי, מיקי איתן ויוסי ביילין. מאז שבה ועלתה ההצעה, בנוסחים שונים, ולאחרונה הונחה מחדש על שולחן הכנסת על ידי הח"כים סלומינסקי ולפיד.

לפי ההצעה, אם לא הוגש כתב אישום בתוך שנתיים מיום פתיחת החקירה, בעבירות שמשך תקופת המאסר שלהן קצר מעשר שנים, ייסגר תיק החקירה. זאת לעומת המצב ששורר כיום, שבו אדם החשוד בעבירה עלול להיות "תלוי על חוט" במשך שנים עד סיום החקירה בעניינו, תוך פגיעה קשה בשמו ובמעמדו, בפרנסתו ובמקום עבודתו, ולכן מבקשת ההצעה להגביל את משך החקירה.

מעבר לעומס הרב המוטל על כתפי העושים במלאכת אכיפת החוק, הבעיה הגדולה היא שלא תמיד אפשר לדעת בראשית החקירה אנה יוליכו דרכיה. היה ותתקבל ההצעה, קיים סיכון שקציבת משך זמן החקירה בחוק תביא לסגירת תיקים שראוי היה להעמיד בהם חשודים לדין, אך פרק הזמן לא הספיק למיצוי החקירה. להבדיל, במקרים מסוימים עלולה להיות נטייה להחשדת נחקרים, ללא כל בסיס ראוי, בעבירות חמורות, שתקופת המאסר שנקבעה להן ארוכה מעשר שנים, רק כדי להצדיק את התמשכות החקירה מעבר לשנתיים ימים.

הפתרון לעינוי הדין הבלתי נסבל אינו בהכרח בחקיקה, אלא בהעמדת משאבים ראויים לרשויות החקירה, ולא פחות מכך ב"רוח המפקד". ראוי שהאמונים על עבודת המשטרה והפרקליטות ינחו את אנשיהם לקיים חקירות ביעילות ובמהירות, שלא יפגמו באיכותן וכן יביאו לסיומן בזמן סביר.

עינוי דין, לימדונו חכמינו, הוא מהרעות החולות שבעטיין בא חורבן לעולם. מן הראוי שכל העושים במלאכה יתגייסו להפחיתו עד למינימום ולסיים את ה"בדיקות והחקירות" מהר ככל האפשר בנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.