תחרות הגינוי מול חייל בודד בשטח | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תחרות הגינוי מול חייל בודד בשטח

, עודכן
0

נדמה כאילו הפוליטיקאים בישראל פתחו בתחרות מי יגנה באופן תקיף יותר ומהיר יותר את החייל הגיבור שביצע את הירי לעבר מה שעלול היה להיות הפצצה המתקתקת בחברון, וזאת טרם תחילת החקירה ולפני שניתנה לחייל הזדמנות להתגונן על פי חוק.

לכל אדם עומדת חזקת החפות: לאדם חף מפשע, כל עוד לא הוכחה אשמתו, מגיעה הזכות הבסיסית הזו, על אחת כמה וכמה חייל שנשלח בידי המדינה. ועצוב לראות שיש מי שחרצו את דינו בתקשורת, בדפי הפייסבוק ובכל במה אחרת.

החייל חשש כי המחבל נושא על גופו מטען ובכוונתו להפעיל אותו. הסרטון שצולם רגעים ספורים לאחר הפיגוע בחברון תיעד את הנוכחים בזירה צועקים שהמחבל עדיין חי וייתכן שהוא ממולכד. לא היה שום וידוא הריגה ובוודאי לא הוצאה להורג, כפי שטוענים הפלשתינים וחבריהם מהשמאל הקיצוני.

האם אפשר לתת אמון במחבל השרוע על הרצפה שלא ישלוף סכין נוספת או שיפוצץ את עצמו באמצעות חגורת נפץ? האם אדם רציונלי היה לוקח סיכון שלא לירות? אל לנו לקחת סיכונים. אם יש ספק, ולו הקל שבקלים, צריך להסירו, וזה מה שהכווין את החייל. הוא לא יכול היה לדעת בוודאות אם המחבל נשא או לא נשא מטען, ועד הגעת החבלן היתה סכנה ממשית.

אל לנו להתנצל על מותו של מחבל, אלא על מותם של חפים מפשע. אל לנו לשכוח כי מדובר במרצח שתיכנן את מעשיו. לא מדובר בעובר אורח תמים כמו העובד הזר שהותקף בלינץ' בבאר שבע, ולא מדובר באזרח שנטל את החוק לידיו. מדובר בחייל, ששהה במקום מתוקף תפקידו וביצע את המוטל עליו. חיילי צה"ל נמצאים זה כחמישה חודשים תחת מתקפת טרור אכזרית ונאלצים להתמודד מול דורסים, סכינאים ונושאי חגורות נפץ המופעלים נגדם על ידי נשים, גברים ונערים.

במציאות כה מורכבת, שמולה נדרשים להתמודד חיילים צעירים, לא פלא שרמת הדריכות כה גבוהה. החייל היורה הפעיל שיקול דעת וירה כדור אחד בלבד, לא מתוך התלהמות, אלא בכוונה לנטרל את הסכנה.

חיילי צה"ל שומרים עלינו, על משפחותינו, על גבולותינו ועל מדינתנו. אסור לשפוך את דמם. כל מי שיצא לתקשורת בגינוי החייל - כאילו שפך את דמו.

ואת כל המגנים אני שואל: כיצד הייתם מגיבים לו האירוע היה מסתיים בפיצוץ חגורת נפץ? מה הייתם אומרים לו המחבל היה מפעיל מטען ורוצח עשרות חיילים וכוחות רפואה? חשוב מאוד לכבד את טוהר הנשק של צה"ל. ועם זאת, נוצר מצב אבסורדי לחלוטין, שלא קיים בשום מדינה מתוקנת, והוא שהקורבן הפך להיות מחבל והמחבל הפך להיות קורבן.

הכותב הוא מזרחן וחוקר בכיר במכון לחקר המחתרות ע"ש מנחם בגין, אוניברסיטת בר־אילן

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר