בלי משפט שדה לחייל

החייל שירה אתמול בשעות הצהריים במחבל שנוטרל, פגע לכאורה בערכי המוסר הבסיסיים ביותר של החברה הישראלית, צה"ל והמורשת היהודית. כתבתי לכאורה, מכיוון שיש להמתין לתוצאות החקירה ולמיצוי ההליכים. משפטי שדה עומדים בסתירה מוחלטת לכבוד האדם, לחזקת החפות ולטוהר ההליך השיפוטי. למדנו בעבר, לא פעם, שסרטונים לא תמיד מגלים את כל האמת.

למרות חומרת המעשה לכאורה, איני מצליח להבין את פרץ חגיגות השמאל, הגינויים המתלהמים והריקוד על הדם. שונאי ישראל בכל מקום בעולם מלקקים את האצבעות בצטטם את דוברי השמאל הישראלי. מתגובות השמאל הפבלוביות אפשר לקבל את הרושם שהפיגוע הרצחני בבריסל, שבו קופדו חייהם של 30 אזרחים תמימים, מתגמד לעומת חייל צה"ל שטעה והרג מחבל שנוטרל.

מדינת ישראל מצויה בעיצומה של מתקפת טרור איסלאמיסטי. אין הבדל בין הדקירות, הדריסות והירי ברחובות ישראל לבין הפיגועים של דאעש בשדות תעופה ובתחנת רכבת. המוטיב המשותף הוא "אללה אכבר". בשם חרב האיסלאם והג'יהאד המקודש מותר ורצוי לרצוח בדם קר כופרים, צלבנים וכל מי שאינו מוכן לקבל את מרות השריעה.

ישראל, שעומדת בחזית המאבק בטרור, מנהלת את המערכה על פי נורמות התנהגות בלתי מקובלות בעולם. הרוסים והאמריקנים לא מכירים נורמות כאלה. צה"ל עושה מאמצים עליונים כדי לא לגרור את כלל תושבי יהודה ושומרון הערבים לתוך המערכה. כל פעולה צבאית של סיכולים, הריסת בתים וגירוש מחבלים נתונה לביקורת משפטית. אין לכך תקדים בשום מקום בעולם.

נכון שבמערכה מורכבת מתרחשים לעיתים אירועים חריגים. מכאן ועד הניסיון להטיל דופי בצה"ל כולו, רק כדי לשרת מטרות פוליטיות קטנוניות, יש מרחק עצום. כבר מזמן הפסקתי להאמין שעמותות השמאל שמפזרות אינפורמציה על פעולות חיילי צה"ל עושות זאת לשם שמיים והדאגה למוסר.