"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

איזה מידע אפשר להוציא משבוי?

,עודכן

ב- 13 בנובמבר 2015, התרחשה בפאריס סדרת פיגועים מזעזעת, בהם נהרגו כ-130 אזרחים. פיגועים אלו בוצעו במספר מוקדים שונים על ידי כשמונה מחבלים שהיו מצוידים בנשק רב ובחומרי נפץ. למרות מורכבותם של פיגועים אלו, וההבנה הברורה כי מאחוריהם עומדת תשתית גדולה שפעלה לאורך זמן, לא הצליחו מנגנוני המודיעין הצרפתיים והבלגים לזהות את המודיעין וקצה החוט שהיה אמור ויכול להוביל לסיכולה של תשתית טרור זו, לפני שביצעה את הפיגועים.

הצלחתם של כוחות הביטחון הבלגיים, ללכוד בחיים את המחבל העומד מאחורי סדרת הפיגועים הללו, היא בעלת חשיבות מודיעינית רבה ביותר. עצם יכולתם של ארגוני המודיעין האירופאים לחקור את החשוד, מהווה נכנס מודיעיני יקר עבורם, גם אם באיחור מצער ולאחר כישלון מקצועי מהדהד. זו גם הסיבה שארגוני מודיעין תמיד יעדיפו לעצור ולחקור חשודים בטרור, על פני חיסולם או פגיעה בהם. שכן פגיעה במחבל מהווה אמנם ענישה או נקמה ראויה אולם אינה מאפשרת להתחקות אחר פעולותיו, הכנותיו, קשריו, תהליכי גיוסו, המסלול אותו עבר ואופן הכנת הפיגועים.

לחקירה של מחבל חי מאידך, ישנם יתרונות רבים מאוד. ברוב המקרים, ובוודאי בסוג כזה של פיגועים סדרתיים הכוללים משתתפים רבים ונשק רב, מדובר בתשתיות המתארגנות לאורך זמן רב, מבצעות הכנות יסודיות, מתבססות על תשתיות אנושיות ורשת סייענים בפריסה גיאוגרפית רחבה, עושות שימוש באמצעי תקשורת רגילים או מוצפנים, בתוכנות מחשב ובמקומות מפגש ומסתמכות על הברחות נשק או רכישתו מסוחרים בלתי חוקיים.

פיגועים מסוג זה, כמו גם פיגוע ההתאבדות שבוצע השבוע באיסטנבול, הם פיגועים המתוכננים זמן רב מראש, הם דורשים הכנות, תשתית סייענים, נשק וחומרי נפץ, תכנון קפדני ובעיקר פריסה רחבה של סייענים. הבעיה העיקרית, מעבר לעצם התרחשותם של הפיגועים היא, שכל אלו נשארים בשטח גם לאחר התרחשותם של הפיגועים. אי טיפול בגורמים אלו, מאפשר להם למעשה להמשיך לתכנן וליזום פיגועים נוספים. ומכאן שהיעד המרכזי והבהול ביותר של המודיעין, הינו להגיע אל התשתית העומדת מאחורי ביצוע הפיגועים.

חקירות מודיעיניות הינן הכלי היעיל ביותר כיום בידי ארגוני הסיכול והמודיעין, להשגת מידע תשתיתי יקר ערך על ארגוני הטרור והעומדים בראשם, על מפקדי השטח, ספקי הנשק, המובילים והנהגים והסייענים הלוגיסטיים האחרים. חקירות ישירות של חשודים, הן אמנם תהליך לא פשוט המחייב השקעת משאבי זמן וכוח אדם ומחייב התמודדות עם נחקרים חדורי מוטיבציה דתית או לאומית קיצונית. אולם מאידך, מאפשרת החקירה (בשונה ממעקבים טכנולוגיים) מגע ישיר פנים אל פנים עם מארגן או מבצע הפיגוע, ומכאן גם יכולת למקד את החקירה בפרטים חיוניים, היכולת לקבל אינדיקציות לגבי אמיתות המידע המתקבל ממנו, קבלת דגשים הנוגעים לפעילות התשתית, כוונותיה לטווח הקרוב, מיקום נשק ועוד.

אין ספק כי חקירת החשוד באופן מקצועי ויסודי, תוביל למעצרים נוספים ולחשיפת וסיכול התשתית העומדת מאחורי ביצוע הפיגועים הנוראיים האלו.

ליאור אקרמן -סגן ראש אגף לשעבר בשב"כ ומומחה למודיעין וטרור

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר