טורקיה: בין הפיגוע להסכם הפליטים

הפיגוע באיסטנבול, שבו נרצחו גם תיירים ישראלים, היפנה את תשומת הלב מההסכם שנחתם בסוף השבוע בין טורקיה לבין האיחוד האירופי בדבר עצירת נחשול הפליטים/מהגרים ליבשת האירופית. עם זאת, אי אפשר שלא לקשור בין הדברים, שכן במסגרת ההסכם מורשים האזרחים הטורקים מעכשיו להיכנס באופן חופשי לאירופה, ובאיחוד מוכרחים לתת את הדעת על כך שתהיה זו עוד דרך עבור אנשי דאעש להתקרב אל יעדים פוטנציאליים לפיגועים.

לפני כמה חודשים פתחה אירופה עצמה בחיפזון רשלני את שעריה להמונים שצבאו על גבולותיה, ויצרה את התנאים שאיפשרו לטורקים לגבות ממנה את המחיר המופקע לעיסקה. שיקוליה, ובפרט של קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, היו בעיקר הומניים, נוכח מרחץ הדמים בסוריה והמצב הכאוטי במזרח התיכון בכלל. אך כשהגל האנושי שהתנפץ על חופי יוון, והסתופף במקדוניה הקטנה, הלך והתגבר בקצב מואץ ובגרמניה עצמה עבר את המיליון, התחילו מנהיגי אירופה המבוהלים לחפש מענה. וכשהבהלה מכתיבה את המהלכים, ההיגיון והנחישות נסוגים לאחור.

לטורקיה, כידוע, העניקה הגיאוגרפיה את "מפתחות הכניסה" לאירופה, ובייחוד נכון הדבר לגבי המבקשים לבוא בשערי היבשת ממזרח. הטורקים החליטו לנצל את היתרון הזה עד תום: ראשית נדרשה אירופה לשלם לטורקיה כופר בסך 6 מיליארד יורו (בתחילה הוסכם על 3 מיליארד "בלבד", אך עם האוכל בא התיאבון), ונוסף על כך הבטיחה כי אזרחיה של טורקיה, שאוכלוסייתה מונה 75 מיליון נפשות, יורשו להיכנס ללא אשרות כניסה לכל מדינות האיחוד האירופי. נוסף על כך, הוחלט כי תנאי הקבלה של טורקיה עצמה לאיחוד יוקלו במידה ניכרת.

ההסכם הנ"ל ותנאיו עוררו באירופה גל של מחאות והתנגדויות, שעשוי להתגבר לאחר הפיגוע בסוף השבוע. אותן ביקורות עלולות גם לערער את מעמדה הפוליטי של הגב' אנגלה מרקל ואת מנהיגותה, מאחר שמילאה תפקיד מרכזי בגיבוש ההסכם עם הטורקים, ולא רק בארצה אלא גם בקרב חברות האיחוד.

בעיני מתנגדי ההסכם בין טורקיה לאיחוד האירופי, חוסר ההיגיון לטווח ארוך נטוע בעיקר בסוגיית ביטול הצורך בוויזות לאזרחי טורקיה: מצד אחד, אירופה רוצה למנוע את הצפתה במהגרים מוסלמים ערבים, ומצד אחר, היא תקל את כניסתם של מיליוני מוסלמים טורקים, ובאיחוד יש כבר מי שבוודאי מודאג מתסריט שבו מוסלמי בעל אזרחות טורקית שבחר להצטרף לשורות דאעש ינצל את ההקלות הללו.

וקיים גם הפגם המוסרי שבהסכם: טורקיה, שנחשבה פעם למגדלור של קידמה וסובלנות בעולם המוסלמי, לובשת תחת שלטונו של ארדואן יותר ויותר צורה של מדינה רודנית, אשר פוגעת בחופש העיתונות והביטוי ומצווה על מערכת המשפט שלה להיכנע לאינטרסים הפוליטיים של הממשלה.

נוסף על כל אלה, ובניגוד להתחייבויותיה במסגרת הברית הצפון־אטלנטית, במקום להירתם באופן מעשי למאמץ נגד דאעש, טורקיה מפציצה את הכורדים. ומסכם דיוויד גרדנר, עורך דסק החוץ של ה"פייננשל טיימס" הבריטי: "האיחוד האירופי הנואש מוכר את ערכיו למנהיג הכוחני של טורקיה".