מעבר לדמיון: לגדול בלי טלוויזיה

אפשר לומר שהיתה זו תמימות. אפשר לומר שהיתה זו טיפשות, וכל זה כנראה היה אפשרי רק לפני שהעולם הפך שטוח וגלובלי, ולפני שאופנת המערב הגיעה לישראל עוד באותו יום. אבל רק השבוע לפני 50 שנה החלו בישראל שידורי טלוויזיה, ועדיין לא היו אלה שידורים לכולם, אלא ל־32 בתי ספר שחוברו אל הטלוויזיה החינוכית וקיבלו שיעורים בטבע, בחשבון ובאנגלית על חשבון משפחת רוטשילד.

באמריקה החלו השידורים הראשונים כבר ב־1939, אבל רק בשנות ה־50 היו אלה שידורים אינטנסיביים, לאורך שעות היממה, בצבע ומתוך תחרות גדולה בין הרשתות הארציות. בני גילנו מעבר לים יכולים היו לצפות בסרטים, לראות מה מתרחש בעולם, לעקוב אחר שעשועונים שבהם התחרו באיות ובידע כללי, ואילו אנחנו נאלצנו להסתפק בסרטים בבתי הקולנוע שהצפייה בהם עלתה לא מעט כסף (250 פרוטות). ואם הרשו לנו להגיע אל בית הקולנוע מדי שבועות אחדים, היה זה הישג של ממש.

רק שם, על המסך הגדול, ראינו את מנהיגי העולם נפגשים זה עם זה או מדברים למיקרופון ביומני כרמל וגבע. נאלצנו גם להסתפק ברשת עברית אחת בקול ישראל (עם פרקי החזנות, ועם "המדור לחיפוש קרובים" והפינה לעקרת הבית, ועם "פינת הילד", גם כאשר סיימנו את ילדותנו), עד שהמציאו ב־1962 את "הגל הקל", שנועד - על פי שמו - למי שדעתם קלה, ובשידורי גלי צה"ל, שהחלו אחר הצהריים ב"ד"ש עם שיר", והסתיימו, ערב־ערב, בעשר וחצי עם הורדת הדגל לקול החצוצרה.

אבל למרות כל זאת חינכו אותנו להרגיש נעלים על עמיתינו באמריקה הרחוקה. הילדים שם, כך סיפרו לנו, כמעט אינם מכינים שיעורים, יושבים שעות אל מול מקלט הטלוויזיה, צופים בחומר אידיוטי ולא הולכים לתנועת הנוער. בכל פעם היה מישהו מעלה לדיון מחודש את האפשרות הנלוזה לקיים שידורי טלוויזיה גם בישראל, אבל ראש הממשלה הנצחי, דוד בן־גוריון, היה זה שהוריד את העניין, פעם אחר פעם, ממש כפי שהסיר את נושא ביטול הממשל הצבאי על ערביי ישראל, מסדר היום, כל עוד כיהן בתפקידו.

• • •

וזה לא שלא התווכחנו על הנושא. במשפט ציבורי שהתקיים בבית ספרנו בסוף שנות ה־50 ייצג כותב שורות אלה בנאמנות את עמדת בן־גוריון נגד הטלוויזיה והביס בנונשלנטיות את הילד שהעז למרוד במוסכמות ולהציע את הכנסת הטלוויזיה לבתינו החסודים. בהצבעה שהתקיימה מייד לאחר הצגת טיעוני הצדדים, הצביעו רוב הילדים נגד עצמם.

עוד קונספציה מטופשת. כל כך היינו בטוחים בצדקת עמדתנו, ובאפשרות לחיות כאן על אי בודד, כאשר ממש באותו זמן העולם כולו מנצל את ההמצאה הנפלאה הזו הן לבידור והן להעשרת הידע האנושי. אנשים חכמים, שרצו בטובתנו באמת ובתמים, עשו שטות גדולה וגזלו מן הדור שלי את מה שנראה לילדיי ולנכדיי כל כך מובן מאליו.