האיש שידע לסחוף אנשים

את מאיר דגן היכרתי לפני 13 שנים כשנכנס לתפקידו כראש המוסד. האיש שלא בא משורות המוסד הבין אולי יותר מכל אחד אחר את תפקידו של המוסד. לאחר שלמד להכיר לעומק את יחידות המוסד השונות בחר לעצמו כסגן את תמיר דין פרדו והוביל שינוי עמוק במבנה הארגוני של המוסד - שינוי אשר יצליח לבנות ארגון בעל השפעה מכריעה על עיצוב הסביבה הביטחונית שבה אנחנו חיים.

מאיר דגן הבין שכדי לשנות מציאות צריך לקבוע יעדים וצריך לפעול למימושם. היעדים צריכים להיות שאפתניים מספיק וגדולים מספיק כדי שיהיו מחוללי שינוי משמעותי. מאיר ידע לקבוע את היעדים, ידע לבנות את תוכנית העבודה, וידע בעיקר, וכאן עיקר כוחו, לסחוף את האנשים אחריו. לזה קוראים מנהיגות, ומאיר היה מנהיג. מנהיג שיודע להסתכל קדימה, לנתח את המציאות ולקבוע יעדים לפעולה.

מאחורי החזות הקשוחה והחזקה של מאיר דגן הסתתרה דמות אנושית ורגישה שיודעת להסתכל על האדם, העובד, הלוחם, ולהיות נגיש לכולם. יכולת לראות במוסד שכולם אהבו את מאיר אהבה גדולה, מהזוטרים ועד ראשי האגפים. היתה לו היכולת לגעת באנשים וכך הוא נגע גם בי. בדרישות הגבוהות והבלתי מתפשרות מצד אחד והדאגה האמיתית מצד אחר. אלה הדברים שעשו אותו לכל כך מיוחד. עדיין קשה לתפוס ולהפנים שמאיר איננו. הוא יחסר לי מאוד כמו לרבים אחרים. מדינת ישראל איבדה היום את אחד הלוחמים והמנהיגים הגדולים שהיו לה בדור הזה.

הכותב הוא סגן ראש המוסד לשעבר,ומנכ"ל המשרד למודיעין