האדם עדיין גובר על המחשב

לפני כמה שנים סיקרתי את קרב אליפות העולם בשחמט בין הישראלי בוריס גלפנד לאלוף ההודי ווישוונת׳אן אנאנד. במסיבת העיתונאים אחרי אחד המשחקים נשאל אנאנד אם הוא מודע לכך שמשחק זהה שוחק עד המסע ה־19 (מונח מקצועי) לפני כן. אנאנד שאל מי שיחק אותו, והעיתונאי השיב: ״זה היה בטורניר למחשבים״. בתגובה אמר אנאד: ״למחשבים יש הרבה זמן פנוי״, והכל צחקו. 

נזכרתי בזה כי בשבוע שעבר ניצלו המחשבים את הזמן הפנוי העומד לרשותם והתגברו על מכשול הרבה יותר קשה מהשחמט. ב־1996 ניצח המחשב "כחול עמוק" לראשונה את אלוף העולם גארי קספרוב במשחק בודד, וכעבור שנה גבר על האלוף המיתולוגי בסידרת משחקים שלמה. בדיוק 19 שנים לאחר כניעתו של קספרוב ניצח מחשב בשם אלפה־גו את אלוף העולם במשחק הגו, הקוריאני לי סה־דול. ולא היה פה שום מקרה: לקוריאני האגדי הובטחו מיליון דולר אם ינצח בסידרה. "אמא" של המחשב - חברת גוגל - תרמה בנדיבות את הפרס לצדקה. 

מספר הצירופים של משחק הגו - שבמהותו אנשים מנסים להשתלט על שטחים באמצעות הנחת אבני משחק על לוח - עולה על מספר האטומים ביקום הנצפה (500 מיליארד גלקסיות). לא ספרנו, אבל מסתבר שמדובר במספר עם כ־175 ספרות. אבל הסיבה שהוא קשה יותר למחשב מאשר שחמט היא כנראה לאו דווקא מספר האפשרויות. שחמט אפשר לנצח בכמה דרכים: לכידת המלך או צבירת ניסיון בכלים או יתרון אסטרטגי. את שני הראשונים קל למחשב להעריך כמותית ואת הצד האסטרטגי הרבה פחות. בגו יש רק מימד אסטרטגי לניצחון ברמות הללו.

אז האם זו התפתחות מפחידה? אסימוב בסדרותיו העתידניות הירבה לעסוק בפחד של בני אדם מהשתלטות רובוטים עליהם. הוא קבע לכן את ״חוקי הרובוטיקה״, המכפיפים לעולם את הרובוט לאדם - גם כאשר הרובוט הופך לישות ביולוגית דמוית אדם, כמו בספרו המרגש ״איש יובל ה־200״. אבל האם אנחנו צריכים באמת לחשוש מניצחון של איזה מכשיר על הקוריאני החביב?

החשש שאינטליגנציה מלאכותית היא איזושהי סכנה הוא לכל היותר מוזר. בערך כמו הטענות ב־1820, כשסטיפנסון בנה את הקטר הראשון שהיה מהיר מבני אדם ועורר חששות שאנשים יתנוונו או אפילו נבואות לגבי בעיות פסיכולוגיות בעקבות תנועה מהירה מדי בתוך הנוף. במציאות הקטר ויורשיו על הכביש ובאוויר יצרו הזדמנויות בלתי נתפסות עבור מי שחיו לפני הופעתו. 

שאלתי פעם פרשן שחמט בכיר אם מחשבים שמנצחים אלופי שחמט יצרו אי פעם חידוש חשוב במשחק. התשובה היתה שאולי רק לגבי רעיונות שאותם העלה שחמטאי אנושי. ומתברר לכן שאנאנד צודק. הושבתם של שני מחשבים למשחק שבו יצרו משהו דומה לקרב אליפות בין בני אדם היא חסרת משמעות, אלא אם כן היתה ידועה לשחקנים לפני המשחק. המחשב היה ונותר כלי, ולא יותר. 

המחשב עדיין לא יכול לכתוב שירה או סיפור. המחשב עדיין לא מסוגל להמציא משחק. וכנראה רחוק היום שבו יוכל לתכנן מחשב אחר. הניצחון של המחשב על אלוף הגו הוא הישג עצום. הישג לאנשים שתיכננו אותו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו