מישיגן אמרה את דברה | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מישיגן אמרה את דברה

, עודכן
0

אם למישהו היה עדיין ספק כי בחירות 2016 הן המטורפות ביותר והכי בלתי צפויות שהיו בהיסטוריה האמריקנית, באה מישיגן ומחקה את הספק. דונלד טראמפ וברני סנדרס, שני האאוטסיידרים של שני המחנות, ניצחו במדינה המסמלת אולי יותר טוב מכל מדינה אחרת היום בארה"ב את קריסת החלום האמריקני - מישיגן.

לא מפתיע כי מרקו רוביו והילארי קלינטון, שני המועמדים המסמלים את הממסד כל אחד במחנהו, לא הצליחו להתניע בעיר המכוניות דטרויט, שמנתה בשנות ה־50 שני מיליון תושבים ונשארו בה היום פחות מ־700 אלף.

הנשיא ברק אובאמה הצליח אולי להעביר את חוק ביטוח הבריאות וגם את ההסכם עם איראן ואפילו התפייס עם קובה - אבל כל זה על חשבון הקשר הטוב בין וושינגטון לעם האמריקני. טראמפ וסנדרס, כל אחד וסגנונו, כל אחד ומשנתו, הם המרוויחים הגדולים. באתר של המגזין "אטלנטיק" אפילו הצהירו אתמול כי "מישיגן אמרה שהיא רוצה מהפכה". למזלה של אמריקה, המהפכה היא דרך הקלפי.

הניצחונות של טראמפ במישיגן ובמיסיסיפי מלמדים כי כוח המשיכה של טראמפ חזק מכוח הממסד. הניצחונות הברורים של טראמפ היו מסר ברור לראשי המפלגה הרפובליקנית שלא כדאי להם להתערב מול רצון הבוחר. מה גם שהוכח כי טראמפ מסוגל להביא למפלגה את המצביע הלבן ואת הצווארון הכחול.

במצב כזה לא נותר לראשי המפלגה הרפובליקנית אלא להתפשר בין הרצון שלהם לרצון הבוחר. הממסד אמנם לא רצה בסנאטור מטקסס, טד קרוז, אבל הוא הופך פתאום לברירת מחדל. להבדיל מרוביו, קרוז הצליח לספק את הסחורה.

בסופו של דבר, מה שחשוב זה מספר הצירים שבהם זוכים המועמדים על מנת להגיע ל־1237 הנחוצים בוועידה בקליבלנד ביוני. לדונלד טראמפ יש כעת 458 צירים, וחסרים לו 779 צירים כדי לזכות במינוי הרפובליקני. לקרוז יש רק מאה פחות. שום דבר לא סגור.

הסיפור העצוב במירוץ הוא מרקו רוביו, שאותו כבר מספידים הפרשנים האמריקנים. לרוביו היה הכל. רקע היספני, כסף, תורמים, תומכים, משפחה אוהבת ואפילו מדינה עם שמש. חסר לו רק דבר אחד - בוחרים. שלשום רוביו היה המועמד הרפובליקני היחידי שלא זכה בצירים. אפילו ג'ון קייסיק עקף אותו.

בקצב הזה, דומה כי יום שלישי הגדול מועד ב' בשבוע הבא יהפוך להיות מצב של Win-Win עבור רוביו: אם ינצח, יזכה בזריקת עידוד ויישאר במירוץ. אם יפסיד בפלורידה, הרי זה אומר שמבחינתו זה סוף הסיוט.

קשה להגיד שהילארי קלינטון נהנית במיוחד בפריימריז האלה, כשהיא לא בקרב האפרו־אמריקנים בדרום. יש לה אמנם מספר כפול של צירים מברני סנדרס (1221 לעומת 571), אבל המכות שהיא סופגת בכל כך הרבה מדינות מוכיחות עד כמה היא לא הדייר הבא בבית הלבן שלו מייחלים האמריקנים.

מישיגן שיחזרה שלשום את ימיה הגדולים, גם אם זה היה ליום אחד בלבד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר