שברו שביתה

1. לאורך רוב הקריירה שלו, בעיקר במכבי ת"א, צביקה שרף נודע כמאמן שבא מוכן למשחקים, לעיתים דרך שליפת שפנים מהכובע (לי ג'ונסון על דראזן פטרוביץ') מה שהיה יוצר לקבוצה שלו יתרון מוקדם - לעיתים אפילו דו ספרתי. 

ואז מאמן היריבה היה עובר למשהו לא מתוכנן (זכורה בעיקר אמירתו של אטורה מסינה: "עברנו לשמירה אזורית והכרחנו את מכבי לחשוב") וכל המשחק היה מקבל תפנית הפוכה. זכור בעיקר איבוד 22 ההפרש בגמר הגביע 2008 להפועל ירושלים. בגיל 64, ודווקא על הקווים של אשדוד, שרף ביצע מהפך. הקבוצה שלו גם כשהיא בפיגור גדול, לא מורידה את הראש ומצליחה במהפכים אדירים לחייך בסיום. היום הוא כבר היה במינוס 22, ואז שלף את האזורית ואת נאור שרון, מה שקירב אותו בצורה מעוררת כבוד עד למינוס 2 (71:69). אבל בערב בו דיונטה גארט, שחקן שעד הערב היה מי שחשב שיכול לשחק ביורוליג, לא מופיע בכלל, אשדוד וצביקה חזרו דרומה רק עם המחמאות.

2. את הגביע מכבי לקחה למעשה בחיפה ברבע הגמר. גם במצבה, נס ציונה ואשדוד חסרות הניסיון, לא יכולות לעשות יותר. מכבי סימנה מהפתיחה את גארט וקצב המשחק האיטי של אשדוד שיחק לטובתה. אפילו בלי הקהל ששבת באופן חלקי, מכבי שייטה. מילסאפ ובעיקר יוגב אוחיון ניטרלו את גארט וסוואן ומצד שני מכבי ניצלה טיפול כושל של אשדוד בפיק אנד רול (הביאה עזרה מהגארדים) כדי להעניש בשלשות חופשיות. כשהעסק עמד לקרוס שוב על טבק, התעורר דווין סמית' - השפן של מכבי - כדי להבטיח גביע. כל מי שחשב לוותר עליו גם בגלל עלותו הגבוהה יצטרך לחשוב שוב. מי שהביא את מילסאפ לא יכול לוותר על סמית'. 

3. ביום שלישי התייצבו שרף, יהוא אורלנד ואייזיאה סוואן בלשכתו של יחיאל לסרי והצליחו להוציא ממנו 2,000 אוהדים נוספים של אשדוד שנכחו בגמר (עידוד לא היה כלול בכרטיס) וביחד ראינו כמעט חצי היכל אשדודי. 

באותה הזדמנות היה צריך לשריין לאוהדים החדשים גם כניסה למשחקי הליגה באשדוד, אליהם מגיעים 15 אחוזים מהנוכחים היום. אם אשדוד תצליח למנף את ההישג שלה השבוע בקהל נוסף, יצא הפסדה בשכרה. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו