היה ברור עוד בתחילת היום שההחלטה על עונש הרדיוס של בית"ר ירושלים לא תשתנה גם בבית המשפט המחוזי בלוד. עם כל הכבוד לאיומים של אנשי בית"ר, ישראל היא עדיין מדינת חוק, גם אם נדמה שנציגי לה פמיליה פשטו על משרדי הממשלה. ישראל אולי לא מדינת עולם ראשונה, אבל לא ייתכן שביציעים של מגרשי הכדורגל שלנו יבוצעו עבירות ופשעי גזענות וזה יעבור בשקט.
בנוסף, הצביעות של נשיא מכבי חיפה יעקב שחר זעקה לשמיים; זה לא שבאמת אכפת לו מבית"ר ומאלפי אוהדיה שייאלצו לנסוע רחוק, אלא מה שבאמת היה חשוב לו זה משחק המיליונים של הפועל ת"א בשבת הקרובה נגד אותה מכבי חיפה. הפסד של חיפה, והירוקים עלולים לפספס משחקים נגד מכבי ת"א, הפועל ב"ש ובית"ר בפלייאוף העליון. לשחר אולי באמת אכפת מהכדורגל הישראלי, אבל קודם כל אכפת לו מחיפה הפרטית. בעונה כל כך גרועה של הירוקים, גם איחוד עם האינטרסים של בית"ר בא בחשבון, והעיקר פשוט - לא להפסיד יותר מדי כסף.
אבל, וזה אבל גדול שיש לתת עליו את הדעת, עונשי הרדיוס על שלל צורותיהם פשטו את הרגל. הם הורגים את המוצר שנקרא כדורגל ישראלי, פוגעים בקהל, פוגעים בבעלים ובעיקר פוגעים בשחקנים, שהם האחראיים להצגה המרכזית. יש לקוות שיו"ר המינהלת יורם באומן ינצל את הישיבות שלו בבתי הקפה האופנתיים בתל אביב לפגישות לא רק עם יועצי תדמית ומיתוג, אלא גם עם הקהל הפשוט, זה שקונה כרטיסים ונוסע עם הקבוצה שלו בכל שבת לכל מקום בארץ.
הם, בניגוד ליועצים למיניהם, חיים ונושמים את המשחק ואת הליגה לא רק במשך השבת, והם שיכולים לגלות לו שעונשי רדיוס מיושנים יותר ממרבית דייני ההתאחדות. כדורגל זה לא עמדת ראיונות עמוסה בלוגואים או קמע בתחפושת, זה גם היגיון בריא וקהילה שמחוברת למשחק. לסיום, נתפלל שאלוהים יהיה בעזרת המשטרה הערב באיצטדיון המושבה, כי יש תחושה שהרסן הותר
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו