הפועל ב"ש סיימה שבוע עמוס במאזן מושלם. זה לא היה משחק קל, ההופעה שלה לא היתה משכנעת ולא היה לה פשוט לפצח את ההגנה של הפועל ת"א, אבל הניצחון בבלומפילד הוא ציון דרך לבגרות ולבשלות של הקבוצה, שידעה לשמור על היתרון השביר בבטחה וללא סיכונים מיוחדים על דודו גורש.
האורחים פתחו טוב ועלו ליתרון, אבל לאחר מכן האטו את הקצב. זו לא היתה ב"ש המהירה והמסוכנת שהתרגלנו לראות העונה. הסגל העמוק של בכר איפשר לו להשאיר בחוץ שחקן נהדר כמו מליקסון, וזה אומר הכל על איכות הסגל של האדומים מהדרום. המאמן ראוי להרבה מחמאות על הדרך שבה הוא מנהל את הקבוצה. הוא מחלק את הדקות, מעלה הרכבים נכונים, שומר על קבוצה שמחה ומגובשת והכי חשוב - מנצח.
גם ביתרון מספרי ב"ש לא חיפשה בכל מחיר את השער השני והסתפקה בשמירה על היתרון. בסופו של דבר, היציבות והעוצמה של ב"ש בהגנה ובמרכז המגרש הספיקו כדי לדלג מעל המשוכה האדומה מתל אביב.
אחרי היכולת החלשה מול כפ"ס באמצע השבוע וההדחה הכואבת מהגביע, הפועל ת"א הגיעה למשחק בחששות גדולים והיה ברור שתמונת המשחק תהיה בעיקר יוזמה של ב"ש מול התגוננות של חניכיו של גוטמן. מהבחינה הזאת ראינו סימנים מעודדים אצל הפועל, שהגיעה מוכנה. השליטה של ב"ש לא באה ידי ביטוי במצבים מיוחדים מול השער של אריאל הרוש, גם בשל העובדה שהפועל היתה מאורגנת וצפופה. גוטמן חיזק את ההגנה על ידי הצבתו של וינטרה בקישור האחורי לצידו של ידין, והפועל הצליחה להקשות על היריבה העדיפה בהרבה. עם זאת, כדי לכבוש צריך כישרון והפועל לא משופעת במרכיב הזה. לא ראינו מספיק הצטרפות של שחקנים לחלק הקדמי והלפועל פשוט אין מספיק איכות בהתקפה כדי לאיים ברצינות על ב"ש. אמנם שגיב יחזקאל הוכיח במספר מקרים כמה כישרון טמון ברגליו, אבל הוא לא קיבל שום עזרה מחבריו.
חוסר המחשבה של בן רייכרט בא לידי ביטוי פעם נוספת. בעבירה טיפשית הוא הותיר את חבריו בעשרה שחקנים. הגלישה שלו לרגליו של הוגו במרכז המגרש היתה מיותרת, ונותר רק לתהות מתי הוא יתבגר. בסך הכל הפועל הפסידה שוב ואין בכך שום הפתעה. למרות המצב העגום, קשה להבין את הפאניקה שגורמת לה להמשיך לרכוש שחקנים מכל הבא ליד. היא צריכה להתרכז בהבטחת ההישארות ואחר כך לחשוב על העונה הבאה. גם עם הסגל הנוכחי היא תישאר בליגה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו