סימני השאלה רבים מסימני הקריאה | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סימני השאלה רבים מסימני הקריאה

, עודכן
0

הערכת צה"ל משולה במצגות למשחק שח סבוך במיוחד: במקום לוח שחור־לבן עם שני שחקנים שמתמודדים זה מול זה, לוח עגול, רב־משבצות, רב־צבעים ורב־משתתפים.

האנלוגיה ברורה. המזרח התיכון סבוך, דינמי, משתנה. לא עוד מאבק ראש בראש (ישראל־סוריה או ישראל־חיזבאללה) אלא זירות מעורבבות, שמשפיעות ומושפעות על ומשלל גורמים, ובהם כאלה העומדים בסתירה זה לזה. אם בעבר היה אפשר להעריך זמן ממושך קדימה, היום ההערכות מתעדכנות בקצב מהיר, רבעוני ולעיתים חודשי ושבועי, תוך שהן כוללות בתוכן מידה משמעותית של אי־ודאות.

בעולם הזה משקלה של הידיעה קטן משמעותית, וחשיבותה של ההבנה עלתה בהתאמה. בנאומו בשבוע שעבר הודה הרמטכ"ל כי על יותר מ־100 הפיגועים שבוצעו בגל הטרור הנוכחי לא היתה אפילו התרעה אחת, אבל התובנה שעולה מהם ברורה: חובה לשמר שני מרכיבים קריטיים - אישורי העבודה לכ־120 אלף פלשתינים, ושיתוף הפעולה עם מנגנוני הביטחון הפלשתיניים - כדי לבלום הידרדרות להסלמה רחבה.

הדברים האלה מתכתבים עם כלל הערכת צה"ל, שמקפידה לראות לא רק סיכונים אלא גם סיכויים והזדמנויות. זה אולי לא לרוחו של הדרג המדיני, אבל זה בהחלט על פי רוח צה"ל: לשמור על אתיקה מקצועית עניינית, נטולת פניות וקריצות. הדוגמה הבולטת לכך היא איראן; צה"ל סבור שהיה אפשר להגיע להסכם טוב יותר (בעיקר בתחום הגבלת הסיוע האיראני לטרור), אבל גם מזהה יתרונות בהסכם הקיים (בכל הקשור לטיפול בפרויקט הגרעין).

צה"ל גם צנוע יותר בנוגע להערכת התאוצה הכלכלית שתצבור עתה איראן: תחת ירידת מחירי הנפט נפגעה, בין השאר, התמיכה הכספית בחיזבאללה.

בצד הסיכונים, לבד מהמשך גל הטרור הפלשתיני והנפיצות התמידית בגבול עזה, מזהה צה"ל חשש למיס־קלקולציה שתוביל להסלמה לא רצויה עם חיזבאללה - מצב קיצון, אבל כזה שסבירותו גוברת השנה. בצד הסיכויים, לבד מהיתרונות המרסנים של המעורבות הגוברת של המעצמות באזור, גם זהות האינטרסים מול סעודיה ומדינות המפרץ, שפותחת לישראל הזדמנויות חדשות - בכפוף להסדרת (או לפחות להרגעת) העניין הפלשתיני.

כל אלה מאפשרים לישראל מרחב הימור לא קטן, תוך שמירה על מוכנות מבצעית גבוהה. בשורתם התחתונה גלומה ההבנה שבעידן המזרח־התיכוני הנוכחי, סימני השאלה רבים מסימני הקריאה: לא רק באשר לעתידה של מלחמת האזרחים בסוריה או של המאבק הסוני־שיעי בעולם הערבי, אלא בסוגיות ארציות בהרבה, למשל - משמעות הפיכתה של הסכין לכלי הנשק האטרקטיבי ביותר בעולם ב־2016.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר