חופשת לידה ואתגר האב הטרי

בשבוע שעבר נדונה בכנסת הצעת חוק, שלפיה אבות טריים יוכלו להצטרף לאימהות לחופשת לידה של שמונה ימים. בתור אחת שזכתה לבלות עם בן זוגה שעובד מהבית את כל התקופה הלא פשוטה הזאת, אני יכולה להעיד שאכן, קשה לי לדמיין איך שורדים את העניין הזה לבד. אז בין שההצעה תעבור ובין שלא, הדיון בה הוא הזדמנות להאיר עבור האבות כמה סוגיות בנוגע למה שנקרא "חופשת לידה", אבל הכי רחוק מחופשה.

הימים הראשונים לאחר הנחיתה בבית מבית החולים הולכים להיות ימים של טירוף (ההלם בתחילת הטירונות הוא בהחלט בר השוואה). עד לפני רגע הייתם זוג צעיר ומאוהב, שמצפה בהתרגשות לדבר הגדול והמקסים ביותר שיקרה לו. מי חשב שהיצור הקסום הזה שיפרוץ לחייכם יהפוך אתכם לקשי יום, יאתגר כל כך את הזוגיות ויהפוך אתכם לצמד עצבני ונטול שינה, שבעל כורחו מתמודד במעין משחק וידאו, שבו שוב ושוב נופלים עליו מכשולים, שיש לבעוט בהם בכל הכוח (שאין) ולהמשיך לרוץ.

חופשת הלידה עשויה להיראות מבחוץ פסטורלית למדי - להתרווח על הספה עם התינוק, בבית, בשקט... בלי בוסים על הראש, בלי משימות של עבודה. אבל למעשה, מדובר במעגל סיזיפי של 24 שעות של האכלות, החלפות, הרדמות וחוזר חלילה. "הוא כל הזמן ישן ואוכל" - מיתוס שפשוט חייבים להפריך! תינוקות בחודשי חייהם הראשונים לא מרבים לישון, וגם אם כן, זה בדרך כלל כרוך בפעולת הרדמה מייגעת, ששכרה לפעמים לא עולה על 40-30 דקות שינה. לאימהות הטריות ש"מבלות" בבית אין רגע דל. אין זמן לאכול, להתקלח ואפילו ללכת לשירותים. אז כשתחזור הביתה מהעבודה, אל תניח שאשתך נחה כל היום, ובוודאי ובוודאי שלא תבטא מחשבות אלה בקול רם.

עניין נוסף: תמיד, אב יקר, שמחת לתקן דברים בבית במו ידיך, אבל פתאום זה נהיה ממש לא מגניב. קרוב לוודאי שתגלה, לדאבונך, שהפכת לאיש התחזוקה של משפחתך הצעירה. אם החיבוקים, הליטופים ומילות האהבה שזוגתך נהגה להרעיף עליך התחלפו בהוראות יבשות הננבחות עליך השכם והערב - זה לא כי היא לא אוהבת אותך יותר, אלא כי היא חייבת שתבצע את אלפי המשימות הטכניות שנחתו עליכם, בזמן שהיא מחלימה מטראומה גופנית קשה ונדרשת לטפל בתינוק, וכן - יש דברים שרק היא יכולה לעשות. חלק מהמטלות, לעומת זאת, יהפוך לשטח שלך באופן רשמי, כמו חיטוי הבקבוקים וקניות ברשתות הפארם.

נכון שאין לך אינסטינקטים אימהיים שינחו אותך בבטחה בהתמודדות עם התינוק, אבל בלי פאניקה, העצות לא יפסיקו לזרום. מצד אחר, אל תיקח כל עצה כאמת מוחלטת (חוץ מהעצות של זוגתך, לה יש אינסטינקטים), ונסה שלא להיכנס להיסטריית חיטוי ("היסטריליזציה", אצלנו בבית) של כל דבר שזז.

ולבסוף, דע שכמו כל קושי בחיים, גם התקופה הזאת תעבור ותהפוך להיסטוריה, ויום אחד תתעורר ופתאום תבחין בכך שיש לך משפחה קטנה ומקסימה, עם תינוק שמנמנם בעגלה, ואולי אפילו כמה שעות רצופות בלילה.