מערכת חוקים אחת לכולם | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מערכת חוקים אחת לכולם

, עודכן
0

בישיבת סיעת הליכוד השבוע הסביר משה (בוגי) יעלון שקשיים מדיניים מחייבים לנהוג בזהירות מופלגת בהרחבת ההתנחלויות. הוא נגד פסיעה גסה, בעד צעד מתון, וממילא סופג כרטיס צהוב מוושינגטון בעקבות כל בית הנבנה ביהודה ובשומרון. יעלון תומך בהתנחלות, אבל שומר חוק מובהק, ובשנותיו במשרד הביטחון לא קם אפילו מאחז בלתי חוקי אחד.

חלפו יומיים ומתנחלים פלשו תוך הפרת חוק לשני בתים בחברון, ובניגוד לאירועים קודמים - האחרון בבית אל - לא הניח בוגי לסחבת להתל בממשלה אלא פינה אותם מייד. גם הוא היה מודע לצליל החדש בהתבטאות האמריקנית כאשר השגריר דן שפירו האשים את ישראל בניהול שתי מערכות חוק ביהודה ובשומרון, ליהודים ולפלשתינים.

זו היתה אמירה תקדימית חמורה, ומי שסבר כי מדובר בעניין של מה בכך מצא אתמול ב"ניו יורק טיימס" מאמר מערכת - כנראה בהשראת הממשל בוושינגטון - שמתח ביקורת על הסתייגותו של בנימין נתניהו מן השגריר. רפיון כלפי הפלישה היה מתפרש כהוכחה שיש דברים בגו.

שתי החלטות דרמטיות הקהו משך 48 שנים את הביקורת העולמית על הנוכחות הישראלית בשטחים. האחת היתה הכרעתו האמיצה של משה דיין לפתוח את הגשרים לירדן ולמוסס את תחושת החנק בגטו של הפלשתינים הלכודים בשכם ובחברון; והאחרת של מאיר שמגר, לפתוח את דלתות בג"ץ בפני אוכלוסייה זו לבקש צדק אף שלא סופחה לישראל. ההגנה עליה חייבה את ריסון הבנייה בשטחים, ויעלון נהג על פיה.

מאירופה גיבה נתניהו את פינוי הבתים. הוא הכיר לא רק את הרגישות המדינית אלא גם את המצב בשטח. הרי החודש לפני 19 שנים הסכים לחלוקת חברון ששירטטו נציגו יצחק מולכו ויאסר ערפאת, והעלה את חמת הימין, אבל מהלכו מאפשר במפתיע דו־קיום שברירי בעיר האבות.

המציאות המורכבת לא גברה על הדמגוגיה מבית. רק בוצע פינוי המבנים והבית היהודי - שהוא אופוזיציה בתוך הקואליציה - ובכירים בליכוד, כיולי אדלשטיין, זאב אלקין, יריב לוין ומירי רגב החלו לצדד בפלישה. עמדתם תוסיף להם אהדה במרכז המפלגה, אבל מהווה הפרה בלתי נסבלת של האחריות הקולקטיבית לקיום הממשלה. אם אלקין ולוין ורגב נשארים שרים, הם נושאים החל מרגע זה ואילך באחריות לפינוי שהם כה גינו.

עתה מאיימים ח"כי הימין הקיצוני בליכוד ובבית היהודי לחדול מלגונן על הממשלה בהצבעותיהם בכנסת. איום בטל ומבוטל, כאוויר חם. לא שרי הליכוד והבית היהודי ולא חברי הכנסת של סיעות אלה יפילו את הממשלה, ואם יעמדו נתניהו ויעלון איתן מאחורי ההחלטה הראויה גם במבחנים הבאים, ניתן יהיה להדוף את הטיעון העוין בארץ ובחו"ל כאילו מתנהלת ישראל כממשל פיראטי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר