הנורות האדומות של ירושלים

הפועל ירושלים נמצאת בצומת דרכים שעלול להכריע את גורלה העונה, גם בליגה וגם באירופה. הסגל של דני פרנקו סופג עד כה אחרי מכה: פרשת ברייסי רייט, הפציעה של ליאור אליהו, הפציעה הכרונית בגב של יותם הלפרין, שמגבילה אותו מאוד, וכעת ההיעדרות של דיאור פישר ופציעות של טוני גפני וג'וש דאנקן. כל אלו, לצד סוגיות מקצועיות, כבר היו צריכים להדליק אצל הירושלמים נורות אדומות, שלא לומר פרוז'קטורים, שמהבהבים דבר אחד בלבד: הקבוצה חייבת חיזוק.

הדעה הרווחת היא שירושלים זקוקה לשחקן נוסף בקו הקדמי, ורצוי בעל יכולות הגנתיות. אליהו ופישר הם שחקני התקפה מצוינים אך חסרים את המאסה הדרושה באזור הצבע. טוני גפני, שאמור להיות העוגן ההגנתי, מציג יכולת פחות טובה מהעונה שעברה, ולמעשה דאנקן הוא היחיד שיכול לתת גוף נגד חפרני הצבע ביורוקאפ. הבעיה היא שבתקופה הזאת של העונה קשה עד בלתי אפשרי למצוא גבוה שיענה על הצרכים האלו. לא כל יום דיון תומפסון.

אלא שההתפתחויות האחרונות דורשות מהאלופה גמישות מחשבתית. פישר צפוי לחזור השבוע לארץ, אבל מי באמת יכול לדעת באיזה מצב מנטלי הוא נמצא אחרי הטראומה בעקבות מות אביו והשתלשלות האירועים הלא נעימה שעבר בארה"ב; מצבו הגופני של דאנקן לא יציב ומי באמת יכול לדעת מתי תבוא הפציעה הרצינית הבאה; וגפני רחוק מלהיות פצצת האנרגיה שפרנקו היה רגיל לקבל מהספסל בעונה שעברה, ומי באמת יכול לדעת אם יבוא שינוי כמו אשתקד. כל אלו יוצרים מצב שבו הקו הקדמי האדום משווע לשחקן נוסף ברמה סבירה – והאוריינטציה שלו כבר פחות חשובה.

דיוויס היה במרחק נגיעה

לזכות ירושלים יש לומר שהם עובדים בקדחתנות. בקבוצה היו במגעים מתקדמים מאוד עם צ'אק דיוויס, ששיחק בשש השנים האחרונות בבאנוויט הטורקית, שם הכיר היטב את אי ג'יי רולנד, ואף עשה יחד איתו כמה עבירות משמעת, אך ברגע האחרון נכנסה גלאטסראיי לתמונה והוא ככל הנראה יחתום בקבוצה של ארגין עתאמן.

עם זאת, ירושלים לא היתה צריכה ללכת רחוק, כי היה לה מועמד נוסף ביד. ינסי גייטס, זוכרים? האדומים החתימו אותו על חוזה ארוך טווח, והחליטו בתחילת העונה, ואולי בצדק, להשאיל אותו לסין בגלל חוסר התאמה לסגל שנבנה. אבל זה היה נכון לאוגוסט, וירושלים הגיעה לינואר עם גבוה וחצי כשירים ועם דונטה סמית' שנאלץ לשחק כסנטר. במצב הזה, התאמה מושלמת או לא – גייטס היה צריך לחזור אבל חתם לבסוף בטלקום בון הגרמנית.

אחת הסיבות, אגב, שבירושלים לא הלכו בכל הכוח על גל מקל, שילבש העונה צהוב, היא הרצון שלא לפגוע בהתקדמות של בר טימור. הגארד הצעיר נותן עד כה עונה נהדרת, ובקבוצה חששו מאוד שהגעה של מקל תנחית מכה מוראלית לא קטנה לטימור, ובחרו לשמור עליו.

כולם יודעים שהמאני טיים של העונה מגיע ביוני. אבל המאני טיים, תרתי משמע, של אורי אלון ושל גיא הראל, הוא עכשיו, בינואר. כל ההחתמות שהשניים ביצעו באמצע העונות הקודמות הוכחו כבינגו. מה הם מבשלים לנו עכשיו?

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו