הסל מצוין, רק שלא יקלקלו אותו

במסיבת העיתונאים שנערכה אמש לכבוד פרסום רשימת התרופות והטכנולוגיות החדשות שייכנסו לסל שירותי הבריאות ב־2016, סיפר שר הבריאות יעקב ליצמן שזמן קצר לפני כן הוא רק נחת מנסיעת עבודה לארה"ב והוא סיפר בחיוך שהוא חושב שאפילו נשיא ארה"ב ברק אובאמה יכול רק לקנא במערכת הבריאות הציבורית בישראל ובסל התרופות הציבורי שניתן כאן לאזרחי המדינה. 

גם מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, הדגיש כי בארגוני הבריאות הבינלאומיים מציינים כי מערכת הבריאות בישראל היא לא פחות מ"מופלאה" ועוד אמר, בצדק רב, כי המודל הישראלי של עדכון סל התרופות הוא "אחד המנגנונים הטובים ביותר שיש בשירות הציבורי בארץ".

השר והמנכ"ל אינם רחוקים מן האמת, לפחות בקשר לסל שירותי הבריאות הציבוריים. הסל שניתן במימון המדינה וארבע קופות החולים הוא סל מצוין, נדיב, נרחב מאוד, ובהחלט מעודכן גם בהשוואה לחלק ניכר ממדינות המערב המתקדמות. הסל כולל אלפי תרופות, טיפולים, ניתוחים, בדיקות וטכנולוגיות רפואיות, אשר ניתנים בהיקף כספי שנתי של מיליארדי שקלים בשנה. אל הסל נוספו אתמול עוד 83 תרופות וטכנולוגיות חדשות וחדישות שנועדו לכ־100 אלף חולים.

חשוב להדגיש גם כי סל התרופות הוא לא רק מגוון ומעודכן מאוד אלא הוא ככלל ניתן באופן שוויוני והוגן לציבור בלי הבדלים אתניים, חברתיים או מעמדיים, וגם בכך נחשב הסל הישראלי כמודל לקנאה בעולם המערבי. בכך מממש הסל את אחד העקרונות המרכזיים והחשובים ביותר במערכת הבריאות הציבורית בישראל שנקבעו בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, אשר לפיו שירותי הבריאות הציבוריים צריכים להינתן על פי עקרונות של צדק, שוויון ועזרה הדדית. 

עיקרון זה בא לידי ביטוי בכך שאת מס הבריאות כל אזרחי המדינה משלמים לפי הכנסתם (התשלום גדל ככל שההכנסה עולה), ואילו מאידך שירותי הבריאות הציבוריים, כולל כל השירותים בסל התרופות, ניתנים בקופות החולים ובבתי החולים הציבוריים לפי הצורך הרפואי ולא לפי רמת העושר או העוני של החולה.

ואולם לסל התרופות אורבות כעת סכנות קשות ואחת מהן היא התוכנית החדשה של שר הבריאות ליצמן, שעליה הוא חזר שוב בהבלטה אתמול, ולפיה הוא מתכוון להביא להכנסת התרופות מצילות החיים ומאריכות החיים (התרופות שלא נכנסו לסל הממלכתי הציבורי) לביטוחים המשלימים של קופות החולים. הצעד הזה עלול להביא לכך שחלק מהציבור בישראל (ל־26% מהציבור אין ביטוח משלים בקופת החולים שלו), בעיקר כמובן העניים והמוחלשים ביותר, לא יקבלו תרופות מצילות חיים. אם הדבר יקרה, משמעותו ריסוק של כל ההישגים החברתיים והרפואיים המרשימים שנבנו במשך עשרות שנים של סל התרופות ושל מערכת הבריאות הציבורית כולה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו