קלאסיקו היורוקאפ

1. אם תרצו, המשחק הגדול האחרון של מכבי ת"א היה בארנה. אי שם ב־22 בפברואר, 2015. גמר גביע המדינה הדחוי וההערכות על הפייבוריטיות של ירושלים הוציאו מהצהובים אז (ללא סופו שנשאר בבית) יכולת שיא, שהתבטאה בניצחון קל בניצוחם של דווין סמית', ג'רמי פארגו, בראיין רנדל, סילבן לנדסברג ואפילו ג'ו אלכסנדר. שבר ההליכה של לנדסברג, שהגיע יומיים אחרי, סימן את תחילת תקופת הפציעות והמפולת שבאה בעקבותיה בזירה המקומית, והעונה גם באירופה.

אחרי שייצב את המערכת, בעיקר בארץ, והשיב את אלמנט ההרתעה לפחות ביד אליהו, ז'אן טבק מתחיל מהערב את הטיפוס כלפי מעלה. זה עדיין לא שווה תואר, אבל ניצחון הערב בארנה על האלופה יהיה סוג של הצהרה, לפחות בליגה.

2. עבור ירושלים זהו אולי השבוע החשוב ביותר העונה. ניצחון הערב על מכבי ת"א יקנה יתרון של נקודה וחצי (משום שהיא תחזיק בשובר השוויון מול מכבי) במאבק על המקום הראשון, שמבטיח את אירוח הפיינל פור בארנה. מצד אחר, אם האלופה חפצה להיפגש עם מכבי גם בשלבים המתקדמים ביורוקאפ, היא חייבת לנצח בסראטוב ברביעי.

כדי להשכיח מהקהל שלה את התבוסה הצורבת בגביע למכבי חיפה, היא תהיה חייבת למנוע שני פרמטרים עיקריים אצל מכבי: ראשית - מספר השלשות הגבוה של הצהובים. היעדרם של בריאן רנדל ויוגב אוחיון יציב הרכבים מרובי קלעים. ירושלים נוקטת העונה לא מעט אזורית 1-3-1, שבניגוד למה שהורגלנו בעבר אינה מתנפלת בדאבל אפ בפינות, אלא מתקפלת לאישית. מכבי אולי לא תבצע תרגיל מיוחד עבור ההגנה הזאת, אבל זה יהיה מסוכן להשאיר את לנדסברג, סמית', טיילור רוצ'סטי וגיא פניני עם מבט חופשי לסל, אפילו בתחילת ההתקפה.

שנית, ירושלים תהיה חייבת להפוך את הלחץ של מכבי לסלים מהירים. אמנם במשחקי חוץ הצהובים מתנפלים פחות על היריבות (רק עשרה איבודים כפתה בנהריה ובדרייב אין), ולאלופה פורוורדים נהדרים, שמובילים כדור מצוין, אבל אם ירושלים תעלה להתקפה בכדרור במקום במסירות, למכבי יהיה קל יותר להתמודד עם בעיות מאצ' אפ לא פשוטות כמו הפוסט אפ של דונטה סמית' וחסרונו של שומר קשוח מול אי.ג'יי רולנד.

תנו לנו משחק טוב למרות שאתם ביורוקאפ.