וזה לא הסוף

מחר תגיע לסיומה הפרשייה המשפטית הדרמטית מכולן בתולדות עבירות השוחד והשחיתות של הצווארון הלבן מאז הקמת המדינה. שנה אחרי שסיימו את הישיבה האחרונה בפרשת הולילנד והתפזרו ללשכותיהם, יתכנסו חמישה שופטי העליון בראשות סלים ג'ובראן להודיע מה הכרעת הדין.

זה אינו הסוף. לאהוד אולמרט ממתין דיון בעבירות שבהן הורשע בבית המשפט המחוזי בפרשת מעטפות הכסף שקיבל ממשה טלנסקי ונשלח לשמונה חודשי מאסר, והפרקליטות חמקה מלקבוע עמדה באשר לשיחות השיבוש שלו עם שולה זקן בביתה, ואחר כך עם עורך הדין ששלח אליה. מה שיוכרע מחר הוא רק מיזם השחיתות של הולילנד, שבעטיו שלח השופט המחוזי דוד רוזן את אולמרט לשש שנות מאסר, והטיל עונשים כבדים גם על האחרים.

מחר, לקראת כינוס העליון בשעה 09:30, אפשר יהיה עוד לעמוד על ההד הציבורי והתגובה האישית־רגשית לנוכח הדרמה. אך עתה, יממה לפני פסק הדין, כדאי לחזור ולשחזר מה עומד על הפרק.

בפסק דין למופת הרשיע השופט רוזן את אולמרט בשתי עבירות של שוחד. הסכום הראשון - כ־60 אלף שקלים. מן הרגע ששולה זקן חדלה ללכת שבי אחרי קסמו, הסוגיה הזאת נסגרה. הסכום השני - יותר דרמטי - שורה של המחאות במאות אלפי שקלים שהעניק שמואל דכנר לד"ר יוסי אולמרט.

זה היה רגע דרמטי. בית המשפט טס לניו יורק. יוסי אולמרט, שהודה תחילה כי קיבל את הכסף מדכנר תוך ציון כי הוא משער שהדבר נעשה לרצונו של אהוד, ניסה לבצע סיבוב פרסה. לא, לא הוכח שהוא קיבל את הכסף שהודה בו. בנקודה זו נחפז פרקליטו של אהוד, רועי בלכר, להסתייג מהאח יוסי. אהוד מוסיף להחזיק בדעה שדכנר העניק את הכסף ליוסי, אמר בלכר, אבל בלי ידיעתו. על עמדה זו היתה לו סיבה טובה להצטער.

אז הורשע אולמרט ובעליון ניסתה פרקליטתו הכישרונית נוית נגב לחזור לסיבוב הפרסה של יוסי, והשופטים הביטו עליה במידת הרחמים. בצומת זה של הסיפור הסתבכה העלילה. מפני שזקן חשפה את שיחתה המזוויעה עם אולמרט וגרמה להרשעתו בפרשת מעטפות הכסף של משה טלנסקי, ואף שלא היה בכך כדי לחבור למשפט הולילנד, היתה בה התפתחות מעניינת.

זקן סיימה לרצות את עונשה ובראיון לד"ר אילנה דיין הוסיפה את הנקודה שכה חסרה לתובעים החדים והחריפים ליאת בן־ארי ויונתן תדמור: כנגד הטענה של אולמרט ופרקליטיו כי ייתכן שהכסף לא הועבר כלל מדכנר לאחיו, ואם כן הוא לא ידע עליו ולא ביקש לבצע את התשלום - התייצבה זקן וניפקה את המידע: בצאתו מאולמרט סיפר לה דכנר כי אהוד ביקש כסף בעבור אחיו; ומשהכסף נמסר, היא עצמה העבירה את שיחת הטלפון שבה הודה אהוד לדכנר. מה עוד נחוץ?

אך כל זה נודע לאחר שנסגרו דלתות בית המשפט. האם חדרו הדברים ללשכות השרים? האם היה בהם בכלל צורך או שהספיקו הראיות שהונחו לפני רוזן? הכל יתבהר מחר בבוקר.