הייאוש לא נעשה יותר נוח

1. המשחק בנתניה הפגיש אתמול שתי קבוצוות מיואשות. המארחת ספגה מהלומה בדקה השישית בדמות ההרחקה של עומר ורד, בהחלטה אומללה של השופט בר נתן. גם היתרון המספרי לא עזר להפועל ת"א להיות עדיפה והיא לא הצליחה לאיים ברצינות על ברק לוי. כשבר נתן נותן הוא יודע גם לקחת, וכך תפיסה קלושה של אבו עביד הפכה לפנדל לזכות נתניה, וליתרון משום מקום לקבוצה של עטר.

המאמן של נתניה לא ערך חילוף הגנתי אחרי ההרחקה וזה עזר לקבוצה להישאר במשחק. נתניה יכולה להיות מרוצה מהעמידה שלה במשך שבעים דקות עם שחקן אחד פחות. היא שיחקה עם המון רצון ומוטיבציה אבל אין לה מספיק איכות בהתקפה כדי להבקיע. ההישרדות שלה תלויה רבות בחיזוק שהיא תביא בשבועות הקרובים להתקפה. התיקו לא טוב לשתי הקבוצות והן ימשיכו להיאבק בתחתית עד סיום העונה.

2. מכבי חיפה, שבעיצומה של העונה עדיין מחפשת את דרכה, קיבלה הזדמנות לחזור למסלול הניצחונות בסכנין, שביתה הוא כבר מזמן לא מבצרה, אבל עם מאמן חדש שתמיד מפיח תקוות מחודשות. בעניין אבוקסיס, צריך לאחל לו שלא יהיה הקורבן הבא של הנהלת סכנין, שמוצאת תמיד את האשם במאמן, ולא בהתנהלות הקלוקלת שלה.

אצל הירוקים, רוני לוי ערך כמה שינויים שהוכיחו את עצמם בחלק הראשון של המשחק. עטאא נכנס למרכז המגרש, אוברניאק הוסט לעמדה קדמית יותר בצד ימין של הקישור ובניון חזר להרכב. השער המוקדם שלו נתן הרבה ביטחון לחיפה והיא המשיכה לשלוט, הגדילה את היתרון עם סיומת חדה של עטר אחרי טעות קשה של איציק כהן, והרושם היה שהיא בדרך לניצחון קל - אבל כמו שכבר ראינו העונה, אין דבר כזה קל עבור מכבי חיפה וגם היתרון המבטיח הפך לשביר לקראת הסיום. אשמח לראות את הירוקים ככה כשהמטרות האמיתיות שלהם בנות השגה.