חיסול ראוי

היום תיערך הלווייתו של סמיר קונטאר, ומנהיגי חיזבאללה יישבעו לנקום את דמו, אך כמה מהדמעות ייקשרו בשמו של תנין. הם לא מצטערים על מותו של האיש אשר שוחרר בזכותם מישראל ב־2008, אבל לאחרונה הימרה את פיהם, ונשא את שם חיזבאללה לשווא (חלקית). מותו משרתם פעמיים: להסתה נגד ישראל ולשחרור מלפיתתו במורשתם.

אחד מקרובי משפחת הרן, שנרצחה בידי קונטאר ב־1979, שמע מפי אהוד אולמרט שהוא אמנם שיחרר את המחבל הלבנוני, אבל לא ירחק היום שבו יקופדו חייו. זו היתה הבטחה חלולה, שנועדה לכסות על הכישלון הגדול של אולמרט, אשר שלח לחופשי רוצח נתעב תמורת שתי גופות של לוחמים ישראלים.

אולמרט ידע היטב כי שחרור קונטאר היה ביזיון לאומי, שרקח במו ידיו. זו היתה הסיבה שמקץ זמן מה התעשת וסירב לקבל את התנאים המופרזים של חמאס לשחרור גלעד שליט.

קונטאר היה כתם מביש בהיסטוריה של ההתנהלות הישראלית במאבק הפלשתיני־ערבי לשחרר את המחבלים הכלואים בישראל.

אך משישראל שיחררה את קונטאר, לא התכוונה לפגוע בו. אמינותה חשובה לה. ממש כפי שיאסר ערפאת נצפה בכוונת של צלף ישראלי יוצא את נמל ביירות במלחמת לבנון הראשונה, אך רפאל (רפול) איתן עמד בהתחייבות לא לפגוע בו.

כך היה גם עם קונטאר, עד שהתברר כי לא הסתפק בסיסמתו ששב ללבנון "כדי לחזור לפלשתין" אלא ניסה גם לממש את הכרזתו. הוא הפך לאחראי לגיוס דרוזים תושבי הגולן לשורות חיזבאללה והשתתף בפעילות קרקעית שנועדה להקים מוצבי־חנק מול ישראל ולעודד טרור וחדירות לשטחה.

בין שישראל חיסלה אותו אור ליום אתמול, לטענת המקורות הערביים, או גורמים אחרים - אין ספק כי היה ראוי לטיל ששם קץ לחייו בדרום דמשק. לא בגלל הרצח הנורא ב־1979 אלא עקב פעילותו הנפשעת ב־2015. הוא מעולם לא העלה בדעתו לכבד את ההתחייבות להימנע מעשייה טרוריסטית לאחר שחרורו.

אם אכן ישראל פגעה בקונטאר, כי אז עליה להעביר מסר ברור לארגוני הטרור האזוריים: גם אם תתעלם בעתיד מהמלצות הוועדה בראשות מאיר שמגר שעסקה בסוגיית שחרור השבויים הישראלים תמורת מחבלים, היא תכבד את התנאים שקיבלה על עצמה, וטוב שכך (עדיף שלא תעשה עסקות כאלה), תחרוק שיניים ולא תתפתה להפר את התחייבותה. אך אין ארוחות חינם. מי שיוצא מהכלא הישראלי ומחדש את חייו כטרוריסט הופך למטרה מועדפת. כמו קונטאר, וטוב שכך.