זה הזמן של ראיין גיגס

1. מנצ'סטר יונייטד היא לא קבוצה שרגילה לפטר מאמנים. היא פיטרה שלושה מאז מלחמת העולם השנייה. אבל זו הסיבה שאני חושב שוואן חאל לא יהיה המנג'ר במשחק הליגה הבא. יש במועדון שתי מגמות: הראשונה היא לנסות להתחרות על שם גדול - פפ גווארדיולה הוא דוגמה אחת, וז'וזה מוריניו לא איבד שום רגע בהעברת מסרים לגבי העובדה שהוא פנוי.

המגמה השנייה היא שביונייטד מאוד היו רוצים לתת הזדמנות לראיין גיגס. היום בצו השעה הוא ירד למגרש והחל לנהל את המשחק, את השחקנים, את השופט, את הסיטואציה. גיגס שידר שגם הוא פנוי ורוצה להחזיר למועדון את הסגנון הפרגוסוני. הוא פשוט לקח את העניינים לידיים, וחשוב מכך - גרם לקהל לתמוך בקבוצה עד השריקה לסיום.

יונייטד רק צימקה, כי היא לא קבוצת כדורגל טובה כרגע, אבל הזמן לתת לגיגס הזדמנות הוא עכשיו. החלפה בעוד חודשיים לא תהיה הזדמנות הוגנת. בקיץ, עם שמועות הרכש, יהיה לחץ גדול לשם גדול בהרבה. לא תהיה ליונייטד נקודת זמן טובה יותר לתת לגיגס הזדמנות הוגנת.

‫2. קבוצה שרגילה לפטר מאמנים צוברת במשך הזמן ניסיון מסוים בתהליך, והעובדה היא שבדרך כלל מאמן מחליף בצ'לסי לא נכשל בחלק המיידי שאחרי החלפת המאמנים. הנהלת צ'לסי ידעה שז'וזה מוריניו הוא אגדה במועדון והפיטורים לא עברו בשקט. אבל אפשר לנחש שהעיתוי, יומיים לפני משחק קל יחסית מול סנדרלנד מהתחתית, נבחר בקפידה. גם המחליף הזמני חוס הידינק - שהביא את הקבוצה בעבר למרחק שערוריית שיפוט מהגמר האירופי - נועד להקל את המכה.

השחקנים - בעיקר ססק פברגאס ודייגו קוסטה - ספגו את זעם הקהל והגיבו די בהתאם. הם עלו ליתרון 0:3 בתוך 50 דקות (וספגו בדקה ה־52 בדרך ל־1:3), ואלו החדשות - מבחינתם: הקבוצות שבמקום הרביעי, יונייטד וטוטנהאם, נמצאות כרגע בקצב צבירה של פחות מ־65 נקודות בעונה. המשמעות היא שצ'לסי צריכה 50-47 נקודות ב־21 משחקים. הסגל שלה הוא בכל זאת של אלופה.