אפליה על רקע גיאוגרפי
כשתושבי עפולה לא רוצים שכן ערבי, זו גזענות יהודית • וכשמוסלמים לא מאפשרים ליהודים לבקר בהר הבית - איכשהו גם זו גזענות יהודית • והמלצת קריאה ליובל דיסקין: הפרוטוקולים של זקני הציונות הדתית
גלי הביקורת נגד הצעתו של דונלד טראמפ לאסור זמנית כניסת מוסלמים לארה"ב, התרחשו באותו שבוע שבו אסרו הירדנים על יהודים להיכנס לשטח עם מה שמוגדר אצלם "סממנים יהודיים", כולל תפילין בתוך המזוודה. הירדנים גם הבהירו שמבחינתם אסור להכניס כיפה לתחומי המדינה. ובכל זאת, איש לא חשב להאשים את הירדנים בגזענות. בתרבות שלנו אפשר להאשים בגזענות רק צד אחד.
החוק בערב הסעודית אוסר כניסת יהודים לכל תחומי הממלכה. על פי החוק הסעודי, אסור שיהודי ידרוך על פיסה קטנה של אדמה בריבונות סעודית. מה שכמובן לא הפריע ללוחם בגזענות, נשיא ארה"ב ברק אובאמה, לכרוע ברך לפני המלך הגזען של סעודיה. ואף שהגזענות הסעודית חמורה הרבה יותר מההכרזה של טראמפ, איש לא מטיח בסעודים שהם גזענים. גם לא בירדנים. רק נחשוב מה היה קורה אילו במעברי הגבול שלנו היו מודיעים שאי אפשר להיכנס לישראל עם כאפייה ואוסרים להכניס לישראל ספר קוראן.
ככה זה: כשתושבים בעפולה לא רוצים שכנים ערבים הם מוכתרים כגזענים; אבל כאשר ערבים אינם מוכנים לאפשר אפילו ביקור קצר של יהודים בהר הבית, הערבים הם עדיין קורבנות הגזענות. ומה קורה עם הגזענות הערבית? אין דבר כזה.
עניין הגזענות מוביל אותנו אל השליט הנאור האחרון של ממלכת רומניה, ניקולא צ'אושסקו מנוחתו עדן, שבמשך שנים ניסה לבצע "רומניזציה" של השטח הכבוש הידוע בעולם כולו כממלכת טרנסילבניה.
במשך שנים נלחמה ממשלת צ'אושסקו נגד נטייתם של התושבים לדבר בהונגרית במקום ברומנית, כפי שניסה השלטון המרכזי לכפות עליהם. פעם אחת הגיע צ'אושסקו לביקור באחת הערים בטרנסילבניה. כל תלמידי בתי הספר הוצאו מהכיתות כדי לנופף בדגלי רומניה לכבודו. אלא שכמה תלמידים החליטו ללעוג למאמצי הרומניזציה, ועל השלט שהניפו נכתב "יחי החבר צ'אושסקו" בהונגרית - במקום ברומנית.
כשהתקרבה השיירה של היו"ר, הבחינו סוכני הסקוריטטה בקטסטרופה ומיהרו לקרוע את השלט ולעצור את הילדים. באותה תקופה ראש הסקוריטטה היה ברוך־בוריס גרינברג. בחדר החקירות הושיבו את הנערים בשורה.
גרינברג פנה אל הילד הראשון וצרח: "מה שמך?"
הילד ענה: "מוישה רבינוביץ".
"ומה שמך?" פנה אל הילד השני.
הילד ענה: "אבריימל'ה כהן".
החוקר הביט בילד השלישי וצרח: "אל תגיד לי שגם אתה".
הילד שאל: "אתה רוצה לדעת את שמי?"
גרינברג צרח: "כן!"
הילד אמר: "מישקה כהן".
גרינברג צרח: "ואיך שלושתכם הגעתם יחד לאותו מקום?"
אבריימל'ה ענה: "היינו בבית הכנסת, התפללנו, ואמרו לנו שאם נניף שלט בהונגרית וצ'אושסקו יראה אותו, יצטרכו להגיד קדיש על ברוך גרינברג. אז החלטנו להגיע כדי שיהיה מניין לקדיש".
הגלקסיה בסכנה
ראש השב"כ לשעבר, יובל דיסקין, הזהיר השבוע שהציונות הדתית עומדת להשתלט על המדינה.
האמת היא שזה הרבה יותר גרוע ממה שהוא חושב. דיסקין לא הבין עד כמה זה יותר גרוע, כי הוא עדיין לא הספיק לקרוא את הפרוטוקולים של זקני הציונות הדתית. אם הוא כבר היה קורא, הוא היה יודע שלהשתלט על המדינה זה לחלשים. התוכנית המלאה היא להשתלט על העולם, ועל המאדים ואחר כך על כל הגלקסיה וגם מימדים מקבילים.
מה שכן, את הצד האפל של הירח הם כנראה שכחו ולא הכינו עדיין תוכנית להשתלט עליו. קחו אותו מהר למקום מסתור לפני שהם חלילה ייזכרו.
לכל אחד יש דעה
יש מידה גדושה של צביעות בטענות על הסתה נגד נשיא המדינה ראובן ריבלין. כי אם כבר מדברים על הסתה, לטעמי היה זה הנשיא ריבלין שאולי פגע בי ובהרבה מאזרחי ישראל, כאשר הכריז ש"בני עמי בחרו בדרך הטרור ואיבדו צלם אנוש".
הנשיא בוודאי ידע שהמוני ישראלים נפגעו קשות מדבריו. למרות זאת, הוא לא טרח להתנצל. הוא היה יכול להסביר שהתכוון רק לבודדים, ורק בהקשר מסוים. אבל אף שהוא ידע שרבים נפגעו מדבריו - הוא לא טרח לעשות זאת.
למרות שהוא פגע בי, לא אחזיר לנשיא ריבלין כגמולו ואומר רק ששום דבר שנאמר עליו לא מתקרב להשמצה הגסה שהשמיע הוא עצמו על בני עמו.
זה הזמן להזכיר שאת ביקורו בחג החנוכה, בארה"ב, פתח הנשיא ריבלין בפרסום מאמר בעיתון אמריקני מכובד, שבו מתח ביקורת על מדינת ישראל.
זכותו, כמובן, למתוח ביקורת על מדיניות הממשלה, אבל כאשר הוא פותח את ביקורו בארה"ב בצעד כל כך אנטי־ממלכתי, מה הוא מצפה שיקרה? בלשון חז"ל, "בשביל כבוד - צריך לעבוד". במילים אחרות, כבוד הנשיא, הסתכלת פעם במראה?
כשחזר ארצה, אמר הנשיא בטון מצדיק ש"לא שיניתי את עמדותיי". מן הסתם הוא התכוון לכך שאת שיחתו עם הנשיא אובאמה הוא פתח במילים "דרישת שלום מירושלים השלמה".
מה שכן, חוש הומור לא חסר לו, לכבוד הנשיא. תמיד היה לו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו