בדחילו ורחימו

1.ברכות לאורי אלון ולשחקני הפועל ירושלים, אבל לא צריך לצאת במחולות מעלייתם לשלב הבא ביורוקאפ. קבוצה שכיוונה את עצמה בכלל ליורוליג לא היתה צריכה להגיע למצב שבו היא תלויה ברצונם הטוב של שחקני ניז'ני, ובעיקר בדימיטרי חבוסטוב הנהדר. ירושלים סיימה רביעית בדחילו ורחימו אחרי קבוצות עם שליש תקציב משלה (ניז'ני עם 2.7 מיליון) ורבע (נפטונאס כ־2 מיליון יורו). לאלופה יש העונה סגל טוב ומאוזן יותר בהשוואה לעונה שעברה, וכרגע היא שווה - אם לא טובה יותר- ממכבי. יש לה רכז מצוין, קשוח ששומר היטב, שאמנם קבלת ההחלטות שלו בהתקפה טעונה שיפור, אבל הסך הכל שלו טוב מאוד. ג'נינג מוסיף יכולת קליעה פנומנלית, דונטה סמית' טוב יותר מהעונה שעברה, ואליהו פשוט רוקד על המגרש. פישר מוסיף מימד נחוץ של קליעה מחצי מרחק.

2.הבעיה העיקרית של ירושלים כרגע היא לא הוספת שחקן כזה או אחר אלא סגנון המשחק. קבוצה כל כך מהירה עם שחקנים בעלי שליטה בכדור כמעט בכל עמדה, לא יכולה לעלות כמעט לכל התקפה ומתפרצת בכדרור, מה שגורם לכך שגם בהתקפת מעבר היא לא מייצרת מספיק נקודות ושלשות. משחק ההתקפה העומד הוא בנאלי ומעצבן, קבוצה כמו ירושלים צריכה למעט בלדחוף כדור פנימה לסמית' ולאליהו ולחכות שיוציאו אתי חפירה.

3.הסיבוב הבא לא הולך להיות קל יותר, אבל האדומים מהבירה בפורמה מצוינת. עכשיו עולה השאלה אם להוסיף שחקן. בירושלים רוצים להתחזק בשחקן ציר (שמו של ארט פראחוסקי עלה, אבל ספק גדול אם ישוחרר מקזאן). הרבה קבוצות ירצו להתחזק בקרוב בשחקן פנים, והמלאי לא בשמיים. מאליק זירבס, הגרמני שמשחק בכוכב האדום, קיבל למשל פנייה מכל מי שזז. ירושלים זקוקה לריבאונדר מצוין שלא יהווה חור בהגנה ויידע להביא נקודות מבפנים. אם לא יימצא מישהו ברמה גבוהה, עדיף כבר לא להביא.