להפסיק את החגיגות הלאומניות
הגיע הזמן לבטל את חג החנוכה. רק לחשוב שכל הסיפור של החג הזה מתמקד בהר הבית, למשל המיתוס על נס פך השמן. גם הוא התרחש בבית המקדש, שקיימת הסכמה רחבה, מאבו מאזן ועד השייח' ראאד סלאח, שהוא מעולם לא היה קיים.
למרות זאת מתעקשים חוגים קיצוניים להדליק נרות בחנוכיות שנועדו להנציח את הבדיה כאילו היה בית מקדש יהודי בהר הבית, בדיה שנועדה לייצר עימותים עם העולם המוסלמי כאילו המדינה הזו מתמודדת לנשיאות ארה"ב. כאילו מה שדרוש לנו כעת זה להלהיט את הרוחות ולהתנשא מעל הנרטיב הפלשתיני האותנטי.
עכשיו השבדים גם מבינים בטרור. פרסומת לאיקאה
לפיכך, אין מנוס אלא לבטל את החג הלאומני הזה שמשמש כבר אלפיים שנה לטיפוח הקיצוניות היהודית. הגיע הזמן להפסיק עם המצאת החנוכיות, המצאה די חדשה, שנועדה לטפח את המיתוס של מנורת בית המקדש, אותה מנורה שתיירים ישראלים חרטו על שער טיטוס ברומא, תוך כדי השחתת מונומנט היסטורי, ובשנים האחרונות מנסים לשכנע כאילו היא באמת עמדה באותו בית מקדש מומצא.
באותה הזדמנות חשוב לבטל גם את תשעה באב, אותה המצאה שהגה בשנים האחרונות המגזר הפאשיסטי־לאומני, זה שכיוון שאינו קורא את "הארץ", הוא אינו מודע לנזק שהוא גורם כאשר הוא משכנע אנשים תמימים שבחצר אל־אקצא עמד מקדש יהודי.
הבלוף הזה נועד לייצר פרובוקציות, לעצבן את התנועה האיסלאמית הצפונית, לגרות את העצבים החשופים של חמאס, להטריף את אבו מאזן, וכמובן גם את ותיקי העם הפלשתיני שחיים כאן מדורי דורות, עוד מימי ישו הפלשתיני.
זה הזמן לפנות למערכת החינוך. כידוע, בבחירות האחרונות מי שניצח על פי הסקרים היה בוז'י הרצוג. כראש הממשלה עליו למנוע את המסיבות בגנים ובבתי הספר ולהפסיק את השירים הקיצוניים על ניצחון המכבים. מעבר לעניין הלאומני, צריך גם לחשוב מה זה עושה לאוהדי הפועל.
ואחרי שנסיים עם חנוכה ועם תשעה באב, נצטרך לחשוב מה עושים עם פסח ויום העצמאות. ואחרי שנבטל את כל החגיגות הכהניסטיות הללו, יישאר לנו הרבה זמן ליום הנכבה.
נוכל למצוא תחליפים, כמו לחגוג את ניצחון היוונים המתורבתים על היהודים הלאומנים. בוודאי כאשר מדובר בחג שבו לזכר נס פך השמן אנחנו מטגנים כל מה שזז.
מה שמזכיר את אותו רומני שיצא לנחל לדוג דגים. כשהרים את החכה גילה שמה שיצא לו זה דג זהב. הרומני מאוד רצה לטעום פעם בחייו דג זהב. הביא אותו הביתה, שם שמן במחבת והתחיל לחמם.
במקביל שבר ביצה, עירבב עם פירורי לחם וטבל בתערובת את הדג. ואז, רגע לפני שהוא זרק את דג הזהב לתוך השמן הרותח, פתח הדג את פיו ואמר לרומני: "תגיד, למה אתה כזה אידיוט, אני הרי דג זהב, לא כדאי לך לאכול אותי, בקש ממני איזו משאלה שתרצה ואני אמלא את בקשתך, בתנאי שתבטיח להחזיר אותי לנחל".
הרומני חשב כמה דקות ואז ענה: "שמע, דג זהב שכמוך, השכן שלי חייב לי חמשת אלפים לאיי, תעשה שהוא יחזיר לי את כל הכסף".
הדג הביט ברומני ושאל: "והשכן שלך רומני כמוך"?
ענה הרומני: "בוודאי".
אמר הדג: "טגן אותי, טגן טוב טוב".
הסכין מתוצרת איקאה
ראש ממשלת שבדיה אמר השבוע שגל התקפות הסכינים בישראל זה לא טרור. זה המקום לומר לשבדי הזה שאוסף הקופסאות שמוכרים ביציאה מאיקאה תחת הכינוי אוכל שבדי מקורי - זה לא אוכל.
ואם כבר מדברים, האם ייתכן שתופץ שמועה שהישראלים שניצלו מהמתקפות של הלא־טרור הזה, נדקרו בסכינים שנקנו, אולי, באיקאה?
דיפלומט מזהיר
יצא ככה שבאותו נאום ממש הזהיר הדיפלומט הבולט בתקופתנו, ג'ון קרי, מפני קריסת הרשות הפלשתינית, וגם קרא למהר ולחתום על הסכם עם אותה רשות פלשתינית קורסת.
מצא את ההבדלים
נציגים של מרצ, דוגמת ח"כ ניצן הורוביץ, הביעו באחרונה תמיכה בקבוצה מתושבי שכונת רמת אביב שנלחמים נגד מגורי חרדים בשכונתם. השבוע חלק מאותם פעילים ונציגים פירסמו הודעה נגד ה"גזענות" של תושבים בעפולה שנלחמים נגד מגורי ערבים בעיר.
לכאורה יש כאן סתירה, אבל זה רק לכאורה. שהרי זה ממש לא אותו הדבר. כל מה שצריך זה להתאמץ קצת כדי למצוא את ההבדלים. או אולי להתאמץ הרבה.
אבל אין ספק שהמאמץ הזה משתלם, כי בהחלט ייתכן שבסופו של דבר יימצאו ההבדלים בין הנאורים מרמת אביב שלא רוצים שכן חרדי, לבין הימנים הפרימיטיביים המיוזעים והלא־מגולחים מעפולה שלא רוצים שכן ערבי. לא יכול להיות שאין הבדל גדול ביניהם, לא? אם רק נשקיע מאמץ, נצליח למצוא את ההבדלים ביניהם. או שלא נצליח.
כל מה שצריך זה קצת מאמץ, ובקרוב גם נצליח להבין למה הפחד מהאריתריאים בדרום תל אביב זה לא אותו הדבר כמו הפחד מהחרדים ברמת אביב. קצת מאמץ, או קצת הרבה מאמץ, ובקרוב נמצא את ההבדלים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו