כניסתו של רב־ניצב רוני אלשיך לתפקיד המפכ"ל מלווה בברכת אזרחי המדינה ובתפילה להצלחתו. האתגרים שמולם יתמודד, ללא ימי חסד, יהיו רבים ומגוונים, ואתגר העל הוא להגביר את אמון הציבור במשטרה. אין מדובר בבעיה תדמיתית בלבד, וגם לא בנזק הכבד שנגרם עקב פרישת הניצבים או שערוריות ההטרדות המיניות. האזרח מביע את חוסר האמון בשל נושאים הרבה יותר עמוקים: היעדר תחושת ביטחון אישי, אובדן ההרתעה ברחוב, חוסר מענה ראוי למצוקה דחופה, זלזול, חקירה שטחית ועוד רכיבים רבים ומגוונים המשקפים את פני החברה הישראלית המפולגת לשבטים, לעדות, לדתות ולמעמדות.
המפכ"ל חייב לייצר מענה סימולטני לכל הבעיות ואין לו הפריבילגיה להגיד "השנה נעסוק בביטחון ולא במאבק בפשיעה לסוגיה". לפיכך אנסה למפות את עיקרי הנושאים העומדים לפתחו של המפכ"ל הנכנס, על פי סדר השפעתם:
מקצועיות. בעיית היסוד של המשטרה היא היעדר מקצועיות החותרת למצוינות. מקצועות השוטר והמפקד אינם חלטורה או הענקת דרגות כתף למפקדים. המקצועיות או היעדרה הם כלי העבודה העיקרי. השקעת משאבים בהכשרה, בתקינה מועדפת של מקצועות החקירה והמשפטים ובהתאמת המענה הארגוני לאתגרי השטח היא צו השעה.
מנהיגות וקבלת אחריות. מנהיגות אינה נחמדות. המפכ"ל החדש חייב להשקיע בשדרת הפיקוד את מלוא תשומת הלב, בעיקר בנושא ערכי הארגון, חוק, מוסר, גיבוי לשוטרים וקבלת אחריות גם כאשר טועים. השנים האחרונות מאופיינות בבריחה מאחריות, בהפקרת השוטר לגורלו ולמח"ש.
מנהיגות מקבלת אחריות ומטפלת בחומרה וביד קשה במי שחורג מהכללים ומהנורמות של הארגון, ומצד אחר מגבה ומבהירה כי בראש הפירמידה יש על מי לסמוך. מח"ש לא קובעת נורמות, היא גוף חוקר. אי התמודדות עם נזקי החקירות הפליליות כלפי השוטרים הובילה למסר כפול של "קדימה הסתער" אך לא "אחריי". המפכ"ל הוא גם יו"ר ועד השוטרים, השוטר מצפה לתמיכה בלתי מסויגת, כולל כשיש טעויות בשיקול הדעת, ולא לידיים כבולות כפי שאירע בשנים האחרונות.
מבנה הכוח. בניין הכוח הוא האמצעי להשגת היעדים. כאן ראוי למפכ"ל לטפל במבנה הארגוני דרך תפיסה מבצעית שונה מהקיים. המבנה הנוכחי מניח כי לקצונה ולמטה השפעה מכרעת על השטח - ולא היא. במשטרות העולם נהוגה חלוקה של כוחות המשטרה לשניים - כוחות תגובה וכוחות יוזמה. באופן זה פירמידת כוח האדם תותאם לצורכי המערכת.
לחימה בשחיתות השלטונית. הטיפול בתחום זה מחייב היערכות שונה לא רק תגובתית, אלא פעילות יזומה שביטויה הוא הסטת כוחות ומשאבים טכנולוגיים להפחתה ניכרת של מחלה קשה שנזקיה גלויים לעין כל. היוזמה החקירתית חייבת להיות של המשטרה. יחידות החקירה יובילו מאבק של הלחימה בשחיתות השלטונית בהתאם למידע על קיומה, ולא על פי גודל היחידות או הפריסה הטריטוריאלית.
הלקוח הראשי של המפכ"ל הוא האזרח, ולו הוא חייב דין וחשבון. הלקוח המשני (הפנים־ארגוני) - השוטר - הוא האמצעי שדרכו ישיג המפכ"ל משוב חיובי מהאזרח. לפיכך הדרך אל האזרח עוברת דרך שוטר מקצועי, מגובה, שמעליו עומדים מנהיגים ראויים.
לפתחו של המפכ"ל עומדת פרשת ניצב ריטמן. זו הזדמנות מיידית למפכ"ל להבהיר מנהיגותו. אם סבור הוא כי החומר הקיים לא מאפשר לניצב להמשיך לכהן במשטרה, ישחררו משירות בהליך פיטורים. אם חושב המפכ"ל שריטמן לא חרג מנורמות הארגון, שיודיע שמחזירו לתפקיד לאלתר.
לעיתים נדמה כי מדובר במשימה בלתי אפשרית. למעשה זהו מבחן המפכ"ל - היכולת לאתר את מה שחשוב לאזרח ולשוטר ולגרום לשוטרים להיות משרתיו של הציבור ולא אדוניו, תוך כדי הענקת עליונות לערכים הארגוניים של קדושת החיים, שלטון החוק ומקצוענות בלתי מסויגת, ובעיקר הטמעתם והנחלתם לכלל הארגון. כניסה לתפקיד היא הזדמנות לשינויים המיוחלים. בהצלחה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו