שובו של הדאנקן

1. ג'וש דאנקן הוא אחד מהזרים החביבים עליי. שקט, סולידי אבל בעיקר שחקן מגוון. קליעה מכל הטווחים, יכולת משחק טובה עם הגב לסל, קשוח כשצריך ויכול לשמור בצורה סבירה על כל אחד. בשיטת החילופים של ירושלים דאנקן לא מהווה גולם במעגל כאשר הוא יוצא לשמור על גארד יוצר. ירושלים טעתה בקיץ 2014 כשלא השאירה אותו, והשנה היא לא מיהרה לשלב אותו. להכניס אותו לארבע דקות מול ראשל"צ והפועל ת"א, ולשכוח אותו על הספסל, לא מראה על שחקן שבונים עליו. לאחרונה נפוצו סיפורים מאזור הארנה שלפיהם דאנקן מתקשה להשתלב מאחר ועבר שתי פציעות קשות בעונה שעברה בבאמברג. אם הוא פצוע, למה החזירו אותו? ואם הוא כשיר, למה מייבשים אותו?

אתמול דאנקן קיבל פרקי זמן משמעותיים והחזיר בהתאם. הוא יוצר ריווח טוב יותר להתקפה של ירושלים, שבנוייה לעיתים יתר על המידה על פוסט־אפים של סמית' ואליהו. שבע דקות לסיום דאנקן העלה את ירושלים ל־70:77 ונפגע במהלך ההגנתי. משום מה הוא נשכח על הספסל והוזנק ממנו רק שתי דקות לסיום. דקה לסיום, ביתרון נקודה, כשלא נשארו כבר ציפורניים לכסוס וירושלים נראתה משותקת, דאנקן הראה גם שהוא יודע ליצור והביא שתי נקודות מהקו. אי.ג'יי רולנד היה נהדר, אבל שובו של הדאנקן יכול לגרום לאורי אלון לחזור עוד הרבה פעמים העונה לארנה.

2. זוהי קריאה אחרונה לאורי אלון, גיא הראל דני פרנקו וראשי מינהלת הליגה. אין סרט כזה שלפני המשחק אולי הכי חשוב של ירושלים העונה (א.א.ק אתונה) הקבוצה תקיים שני משחקי ליגה (מחרתיים מול חיפה ובראשון מול קריית גת). איך אחרי משחק כל כך סיזיפי כמו גלאטסראיי הקבוצה צריכה לשחק עוד יומיים בחיפה במשחק דחוי מול הקבוצה הכי קשוחה בליגה, שתשאיר כמה סימנים כחולים במקרה הטוב? יהיה עוד מספיק זמן לקיים את המשחק הזה בינואר ולא בין שני המשחקים הכי חשובים של האלופה באירופה. צריך לעשות הכל כדי שהקהל הירושלמי הנפלא יזכה לראות כדורסל אירופי גם ב־2016, וזה כולל גם לדחות את המשחק מחרתיים. לתשומת ליבו של הקורא שמואל פרנקל.