חנוכה: מלחמות תרבות - אז והיום

השנה נציין, אנשי העם היהודי, את חג החנוכה בתקופה שבה אירופה כולה סוערת ואירוע רודף אירוע ברחבי היבשת, ובעולם בכלל. לאורם של נרות החנוכה נספר את מלחמתם של החשמונאים ביוונים, את ניצחון היהודים והנס שקרה לנו.

במבט על אירועי הטרור הקשים, נראה כי השנה יותר מתמיד עלינו לזכור שחג החנוכה טומן בחובו גם שיעור חשוב על אודות מלחמות התרבות שמלוות אותנו משחר ההיסטוריה, ומתפרצות שוב ושוב גם בימים אלו. מאחורי קרבותיהם של החשמונאים התחוללה מלחמה גדולה מזו של מגן וחרב - מלחמה תרבותית עזה. היוונים גזרו על היהודים גזרות ותקנות האוסרות על קיום מצוות שבת, מילה, לימוד תורה ועוד, תוך שהם נלחמים בכל כוחם למען מטרת העל, נטישת היהודים את תרבותם ושבייתם בתרבות יוון. סופה של מלחמה זאת ידוע: החשמונאים ניצחו את היוונים, טיהרו וחנכו את המקדש, והדליקו את המנורה בשמן טהור שמונה ימים, אף שכמות השמן היתה מספקת ליום אחד.

כזכר לאותו נס מלחמתי ודתי, אנו חוגגים כיום את חג החנוכה וכל אדם מצווה להדליק נר חנוכה בביתו שלו. מוסר ההשכל הוא פשוט: לכל אומה ואומה תרבות משלה וזהות דתית המתפתחת מתרבות זאת, ואף לכל אדם ואדם זהות אישית משלו, או בשפה הפוסט מודרנית - אמת משלו. לא ניתן לכפות תרבות וזהות המתאימות לעם מסוים או לאדם ספציפי על אומה או אדם אחרים. זאת משום שתרבות מזוהה עם עולם הרוח, ואת הרוח לא ניתן להגביל ולכפות. כל ניסיון לעשות זאת נתון לכישלון ידוע מראש. חז"ל ביטאו רעיון זה באמצעות הלכה המבקשת מכל אדם להדליק את נרו בפתח ביתו, וכך להראות כיצד לכל אדם יש האור, האמת והזהות שלו.

אולם, לצערנו, נראה כי ככל שמוסר ההשכל פשוט יותר, כך יישומו קשה יותר. ההיסטוריה האנושית לא השכילה ללמוד את לקח מלחמת החשמונאים וממשיכה לזמן לנו מלחמות ומערכות הניטשות סביב הניסיון לכפות זהות זו או אחרת; האחרונה שבהן היא המערכה המתנהלת בימים אלה, בחסות ארגון המדינה האיסלאמית (דאעש).

למביט מן הצד ברור כי כל ניסיון של תנועות איסלאמיות להילחם בתרבות המערבית נתון לכישלון. עם זאת, ברור גם כי כל ניסיון של התרבוית המערביות הליברליות והדמוקרטיות לכפות את תפישות עולמן על אומות אחרות לא יצלח אף הוא. כל שנותר לנו לעשות הוא להמשיך השנה אף יותר מתמיד להדליק נרות חנוכה בפתח הבית בכל רחבי העולם, כדי להפיץ את הרעיון שאיש באמונתו יחיה ואומה בזהותה תאיר.