אירופה: מדגרה לטרור איסלאמי

בשנת 1982, בתגובה לרצח שישה סועדים והדיפלומט הישראלי יעקב בר סימנטוב במסעדת "גולדנברג" בפאריס, טען שגריר ישראל בצרפת, ד"ר מאיר רוזן: "האחריות לליבוי הטרור באירופה רובצת לפתח ממשלות במערב המעניקות לגיטימציה למוסדות הטרור הפלשתיני ופותחות בפניו את שעריהן". שר החוץ הצרפתי איים לגרש את השגריר אם לא יתנצל על דבריו, אך רוזן לא חזר בו.

33 שנה מאוחר יותר, כפי שצפה רוזן, הטרור האיסלאמי תוקע סכין בגב מדינות המערב הקולטות מיליוני מהגרים מוסלמים, וממנף חולשת דעת מערבית לקידום יעד־על איסלאמי מגלומני בן 1,400 שנים: השתלטות על העולם בכלל, ועל אדמות הוואקף באירופה בפרט, שנועדו כביכול למוסלמים לפי צו אלוהי.

התעלמות המערב מעוצמת הדבקות האיסלאמית ביעד העניקה רוח גבית להקמת תשתית חינוכית איסלאמית חסרת תקדים בהיקפה, שהפכה לקו ייצור עיקרי של טרוריסטים. בחסות המטרייה הדמוקרטית לומד נוער מוסלמי באירופה, בארה"ב ובקנדה על חובתו להשתמש בכל האמצעים למימוש הזכות האיסלאמית, ההיסטורית, האלוהית והבלתי ניתנת לערעור, לכאורה, על השטחים שכבשו אבותיו במאה השמינית בצרפת ובספרד, במאה התשיעית והעשירית בשווייץ ובמאה התשיעית באיטליה.

המערב עדיין ממעיט בתפקיד ההיסטוריה המוסלמית בעיצוב חינוך, תרבות ומדיניות איסלאמיים במאה ה־21, וביחס הנהגות מוסלמיות כלפי "הכופרים היהירים" באירופה, בארה"ב ובכל המערב. לדוגמה, צרפת היא יעד מרכזי לטרור האיסלאמי, למרות תמיכתה השיטתית ברשות הפלשתינית, ובכך מתנפצת ההנחה הפשטנית כאילו הטרור האיסלאמי מונחה על ידי ההתנגדות לישראל.

אירופה מתעלמת מהשפעה קריטית של הנביא מוחמד על האיסלאם המודרני. למשל, ההיג'רה - הגירה מונחית איסלאם - של מוחמד ממכה לית'ריב (מדינה) לא נועדה להשתלב בית'ריב, אלא להשתלט עליה כמקפצה להפצת האיסלאם על ידי המרת דת, הכנעה, חתרנות וטרור, כשלב בהשתלטות על העולם. בשנות ה־60, ה־70 וה־90 ניסו מחמוד עבאס וערפאת ליישם את עקרון ההיג'רה בירדן, בלבנון ובכוויית, אך נכשלו להפיל את המשטרים המארחים תוך כדי מינוף האוכלוסייה הפלשתינית. מאז 1993 מיישם עבאס את ההיג'רה ביו"ש כמקפצה להגשמת יעד העל הפלשתיני: "שחרור מכיבושי 1948".

ב־13 בנובמבר 2015, כמה שעות לפני התפרצות הטרור בפאריס, שיננו צעירים ובוגרים בבתי ספר מוסלמיים ובמסגדים בפאריס את עקרונות האיסלאם: על העולם להתמסר לחוקי השריעה; על "המאמינים" להתגייס לג'יהאד נגד "הכופרים"; את "בית האיסלאם" יש להרחיב לתחומי "בית הכופרים"; אל ל"מאמינים" לקבל את שלטון "הכופרים" או לחתום על הסכמי דו־קיום בשלום, אלא באופן זמני עד להכנעתם"; יש להשתמש בכפל לשון להטעיית "הכופרים" ולהכנעתם.

נחישות המערב לרדוף אחר "יתושים" במקום לייבש את ביצת ההסתה והחינוך לשנאה; כישלונו בקריאת הכתובת על הקיר; נכונותו להקריב ביטחון לאומי ארוך טווח על מזבח נוחות ופשטנות קצרות טווח, והמשך התעלמותו מאזהרות דוגמת זו של השגריר רוזן - דנים את העולם כולו לטרור אכזרי יותר.