בלי בשורה חדשה, עם ניצחון

1. על הדשא לא היו בשורות חדשות מבחינת היכולת של מכבי חיפה נגד מכבי נתניה, אבל התוצאה מדברת. חיפה התקשתה לשלוט במשחק, לא הניעה כדור בצורה מסודרת ויצאה מעט מדי פעמים להתקפות רציניות. במחצית השנייה רוני לוי ויתר על שכטר תמורת הירש, ולקראת הסיום היה שיפור מסוים. חיפה הגבירה את הלחץ, וגם הצליחה בשער חשוב של בניון שפרק הרבה תסכול. לא מכובד מבחינתו להיכנס לעימותים עם אוהדים. זה מיותר והוא חייב להתרכז בדברים החשובים.

לא הבנתי את ההתנהלות של לוי בחילוף של בניון, שנראה שנשלח לדשא בלי חימום. כנראה לוי לא ידע בדיוק מה הוא רוצה לעשות, אבל בסופו של דבר הוא יצא המנצח הגדול.

אחרי הבכורה הכושלת מול רעננה, ראובן עטר זיעזע את נתניה בשני שינויים בעלי מסר ברור לשחקניו. עטר נתן הזדמנות ראשונה לשני שחקנים צעירים, זיו וגאברין, לא דבר של מה בכך בקבוצה במצבה של נתניה. ההופעה שלהם היתה סבירה, בייחוד זיו שעשה עבודה טובה בחלק האחורי של הקישור לצד פירס.

משחק ההגנה של נתניה היה מסודר, אבל באחת הפעמים הבודדות שבהן איבדו את העמדות, הם שילמו ביוקר. חמזה בארי, המוכשר בשחקני נתניה, לא השפיע מספיק. גם שאר שחקני החלק הקדמי לא באו לידי ביטוי. נתניה היתה קרובה להשיג נקודה שהגיעה לה, אבל זה לא מנחם שם אף אחד.

2. המשחק במושבה היה מעניין, קצבי ועם לא מעט איומים על שני השערים. מכבי פ"ת ובית"ר ירושלים נמצאות בזכות בחלק העליון, עם כדורגל פתוח ושני מאמנים שחושבים קודם כל איך לנסות לנצח. פ"ת הציגה משחק מאורגן, עם המון רצון והקרבה. המאמן, רן בן שמעון, עבר את התקופה הרעה עם רצף ההפסדים בצורה טובה והקבוצה שלו חזרה בגדול למסלול. בית"ר חזרה לעניינים במחצית השנייה והתקרבה לשוויון.

מאמן הצהובים, סלובודן דראפיץ', ביקש להשיג עוד מחץ בחלק הקדמי וערך חילופים התקפיים עם פרדה במקום אייבינדר ולידור כהן במקום פריירה, אך מייד לאחר מכן התוכניות שלו השתבשו עם ההרחקה השגויה של קלטינס. השופט, ערן ריינשרייבר, החמיר בהחלטתו. האורחים לא ויתרו על הסיכוי להבקיע והמשיכו במערך סופר התקפי כאשר פרדה משחק לבדו במרכז. בית"ר הפסידה, אבל הכיוון שלה טוב. דראפיץ' עושה עבודה טובה וההשפעה שלו ניכרת. בית"ר לא צריכה לבנות על הצמרת הגבוהה, אבל היא בהחלט שווה מקום בחלק העליון.