זהירות - צדקנות מסוכנת | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

זהירות - צדקנות מסוכנת

, עודכן
0

ינון מגל הוא אולי כסיל, אבל אסור לקבוע שהטריד מינית את רחלי רוטנר. וסהדי במרומים - אינני מצליחה להבין מה הניע את העיתונאית המוכשרת והנאה (בתקווה שהשימוש במילה "נאה" אינו פוגעני או "מחפיץ", חו"ח), לכתוב את הפוסט על המשפט הדוחה או לא (תלוי באיזו סביבה אתה חי, ומהן נורמות ההתנהגות הרווחות בו) שמגל אמר לה.

רוטנר יודעת עם מי יש לה עסק. לאורך שנות עבודתם המשותפת חשבה שהוא "בנאדם כיפי, אין מה לעשות. חברותי, חייכני, מפרגן, עם חוש הומור עצמי, שזה דבר שאני תמיד מעריכה... הוא אפילו הצטלם בזמנו לסרטון הצעת הנישואים שלי לאריאל, וכשהוא הכריז על מעבר לפוליטיקה - קיבלתי ממנו תגובה ראשונה ומבודחת לפייסבוק שלי... כשפה ושם היה אומר לי משהו כמו 'את צריכה להתלבש יותר סקסי לתוכניות שלך, שתיראי יותר כמו ספרנית מסרט פורנו', זה לא ממש הפריע לי. נו, זה ינון השובב שלנו! תמיד חושב איך להפוך דברים לסקסיים באתר!"

כיוון שכל הכתוב לעיל לקוח מתוך עיסת הנחתום, תרשו לי לחרוץ שלח"כ, שהודה כי עישן גראס, ושברור לכל שהוא לא מי יודע מה פורמליסט, היו כל הסיבות לראות ברחלי חברה. ולא סתם חברה, אלא כזו שמכירה את השטויות שלו. היו לו מחשבות זימה, כמו שיש לגברים רבים ולנשים רבות ביחס לעמיתיהם לעבודה. הוא שיתף אותה לאחר שחדל מלהיות הבוס שלה, וככל העולה מן הפוסט, גם לא חזר להטריד אותה לאחר מכן. הוא השתמש במילים ישירות, אך לא חריגות באינוונטאר שלו. נשים רבות היו אומרות - "אח שלי, התבלבלת!" וסוגרות עניין. חלקן היו משכילות לומר לעמית, לבוס שסרח: "הגזמת. תתנצל ותפסיק עם זה".

"יחסי אנוש בכלל, ויחסי גבר־אישה בפרט, אינם ניתנים להסדרה ממצה על ידי קביעת כללי עשה ואל תעשה בדין", טוענת עו"ד קרן בן יהודה, בעבר יועצת משפטית למרכז סיוע לנפגעות אונס ותקיפה מינית בירושלים, במבוא למסמך נרחב שכתבה, אשר מבקש להעניק כלים להבנת פרשנות המושג "הטרדה מינית" על ידי החוק. "אוי לנו, אם גבר הרוצה להניח יד על כתפה של אישה כדי לחזר אחריה, יידרש להגיש בקשה בכתב 30 יום מראש... עסקינן, לעיתים, ביער אפוף מסתורין ולא בדרך סלולה ומתומררת. כבר בספר משלי נאמר, 'שלושה המה נפלאו ממני וארבעה לא ידעתים: דרך הנשר בשמיים, דרך נחש עלי צור, דרך אונייה בלב ים ודרך גבר בעלמה'".

חוששתני שהלכנו רחוק מדי עם משטרת המחשבות והמילים, ובייחוד עם הצדקנות הצבועה. האם הטריד מינית? בכך יעסקו רשויות האכיפה, ואם ימצאו שכך היה - יש למצות עימו את הדין. האם יוכלו, לאחר משפט השדה, לעשות עבודתם באובייקטיביות? מסופקתני.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר