טבח עשרות האזרחים בליבה של אירופה, שאורגן על ידי חצי תריסר רוצחים בעלי הכשרה, הוא אינדיקטור למה שהעתיד צופן לנו אם לא יינקטו צעדים חסרי רחמים להיפוך הגל המדאיג השוטף את היבשת. אסור לנסח בלשון המעטה את האיום. אנו ניצבים מול עימות ברוטלי עם כוחות רשע אשר חדרו כבר לשערינו ומתכוונים להחזיר אותנו לימי הביניים. אלא שלמרבה הצער, למרות כל זאת, גם עתה, מנהיגים אירופאים רבים מתכחשים לכך שמולנו עומדים קיצונים פנאטים המסורים לחורבן המערב ולכפיית חוקי השריעה.
בין שמקורם של אותם קיצונים באל־קאעידה, דאעש, איראן, חיזבאללה, חמאס או אפילו ברשות הפלשתינית, הם חולקים כולם שנאה יסודית לתרבות המערבית, לנצרות וליהדות.
העימות המרכזי הראשון שלנו עם הטרור האיסלאמי מחוץ למזרח התיכון היה בפיגועי 11 בספטמבר 2001. שנים לאחר מכן, לאחר ההתנקשות באוסאמה בן־לאדן, ניסה ממשלו של הנשיא אובאמה לשכנע אותנו שהאיום הוסר, ובמקביל עשה ניסיונות לפייס פונדמנטליסטים איסלאמים דוגמת האחים המוסלמים והמשטר האיראני.
אובאמה נמנע מכל התייחסות ל"טרור האיסלאמי" או אזכור של כל קשר אפשרי בין האיסלאם הפונדמנטליסטי לבין הטרור. אך עד שנניח בצד את הקורקטיות הפוליטית שלנו ונכיר בכך שהקיצוניות האיסלאמית מאיימת על קיומנו, לא נוכל להתאחד במטרה לרסק אותה.
המצב באירופה הוא קטסטרופלי. רוב המדינות, ובייחוד צרפת, מארחות כיום קהילות מוסלמיות גדולות, שחלק משמעותי מתוכן הוא מוקצן, אנטי־דמוקרטי ומגלה אהדה למעשי טרור. מוסלמים מתונים שומרי חוק הם מיעוט מאוים במדינות אירופה. מספר משמעותי של מוסלמים מחונכים ילידי אירופה התנדבו לשירות צבאי בסוריה ושבו לאירופה כשהם מסורים למות הקדושים. הקש האחרון הוא הזרם המסיבי של "פליטים" הכולל בתוכו קסנופובים, רדיקלים אנטישמים וג'יהאדיסטים רבים, זרם שמאיים לשנות לחלוטין את הדמוגרפיה של אירופה.
תוך כדי התהפוכות הללו תנועת ההגירה המסיבית והפחד המתמשך מפני מתקפות טרור חדשות, עתידם של יהודי אירופה נראה עגום. יהודים ברוב חלקי אירופה נחשבים כמנודים זה שנים רבות. כיום, האנטי־ישראליות הגיעה לרמות שיא. רוב האירופאים מאמינים שישראל היא איום גדול יותר על הביטחון הגלובלי מאשר איראן וצפון קוריאה. רובם משוכנעים שלישראלים יש כוונות רצחניות בנוגע לעם הערבי, הם אינם מבחינים בין טרוריסטים פלשתינים לבין קורבנות הטרור היהודים, ומגנים לעיתים קרובות את הישראלים רק על כך שהגנו על עצמם.
נדמה כי אפילו לאחר המתקפות המזעזעות בפאריס, אין זה סביר שהגישות של צרפת כלפי ישראל, שמטרתן פיוס הערבים, ישתנו. למרות מס שפתיים מצד פרלמנטרים וראשי מדינות מערביים הטוענים את ההפך, נדמה שהאנטישמיות הפופולרית שוטפת בימים אלה את היבשת. המוטבות העיקריות מן התהפוכות הללו צפויות להיות מפלגות פוליטיות מן הימין הרדיקלי, שחלקן עדיין מהוות סניפים של מפלגות ניאו־נאציות ותו לא.
יהודי אירופה יכולים לצפות לזמנים קשים. מעמדם המנודה ילך וישקע לתהומות עמוקות יותר, וביטחונם צפוי להתערער עוד יותר. בעבור אלו המבקשים לשמר את ההמשכיות היהודית, אירופה מתחילה להידמות לבית קברות. אין ספק שקהילות יהודיות ייוותרו ביבשת, אך האם יהיה אפשר להנחיל ערכים יהודיים וגאווה בקרב צעירים יהודים באקלים כזה?
יהודים רבים שוקלים זה שנים רבות לעזוב את היבשת. האירועים בפאריס במהלך השנה האחרונה - ובעיקר בסוף השבוע שעבר - וגל ההגירה המוסלמי הגדול של החודשים האחרונים, רק מחזקים את הפחדים הלגיטימיים הללו. כל יהודי מסור צריך לשקול כעת עלייה לארץ. אלו שאינם מסוגלים לעקור את עצמם צריכים לכל הפחות לעודד את ילדיהם לעבור לישראל. זוהי קריאת השכמה סופית ליהדות אירופה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו