מי יציל את הבית שלי?

1.אחד הסימפטומים לפתיחת העונה הגרועה ביותר של מכבי ת"א מאז כבש שמעון מזרחי ב־1969 את הכיסא משמאלו של המאמן, היא איבוד הבית. מתוך שבעה משחקי בית שקיימה הקבוצה העונה, היא הפסידה בארבעה וניצחה בהיכל רק את קריית גת, נס ציונה ומכבי "עודפים" ת"א, הידועה גם כססארי. היו ימים שגוש הבטון ברחוב יגאל אלון היה המבצר של אירופה. בין ינואר 1977 (וארזה) לינואר 1983 (מילאנו) לא הפסידה שם מכבי, ובשנים אלה טבע ארל וויליאמס את האימרה: "Nobody fucks with Maccabi in the Yad".

אפילו בעונת איבוד האליפות ב־1993 הפסידה מכבי ת"א ביד אליהו בכל העונה שש פעמים. מאז חוק בוסמן והסרת ההגבלות על שיתוף זרים, הביתיות איבדה אמנם מכוחה. גם בעונות השיא שלה באמצע העשור הקודם מכבי הפסידה פעמיים בכל עונה, אבל השדים של יד אליהו הופיעו תמיד ברגע האמת כמו בנס ז'לגיריס.

2.האם פג קסמו של היכל "מנורה מבטחים" או שפשוט מדובר באוסף שחקנים גרוע? בשנה שעברה הפסידה מכבי שבע פעמים בהיכל, כולל במשחקים שאין מהם דרך חזרה כמו מול פנרבחצ'ה באירופה ואילת בפלייאוף. היו ימים ש"עשרת אלפים צופים ביד אליהו" הילכו אימים על היריבות, אבל גם להם כנראה נמאס מהתנהלות מביכה. פעם מכבי היתה מנצחת משחקים כמו נגד דרושפאקה עוד בעלייה של הטורקים לפרקט, חצי שעה לפני.

השלט המפתיע בשבוע שעבר "מתחת לכל אבן יש נחשים" היה סוג של יציאה מהקופסה של קהל נאמן, שאינו חושש יותר להביע ביקורת נוקבת. הוא שידר ייאוש ותסכול מהקבוצה שנבנתה ומהאחראים לה. זה התבטא בדציבלים חלשים יחסית למשחק קריטי ובעזיבה המונית בדקות הסיום, אף שמכבי סגרה בהיכל בעבר הקרוב והרחוק פערים כאלה.

3.ועדיין, ב־40 השנים האחרונות, כפי שחשף השבוע הקורא הראל סהר, הפסידה מכבי ת"א רק פעם אחת שני משחקים ברציפות בהיכל. זה קרה בתחילת הקדנציה הקצרה של יורם חרוש לפני 17 שנה, עת היא הובסה על ידי פנאתינייקוס והוכרעה על חודו של סל לאפס נאומוסקי פילזן.

למרות שרק אופטימיסטים חסרי תקנה חושבים שמכבי תנצח הערב, אל תבטלו את הסיכוי של הצהובים לעשות את זה. צסק"א העונה פחות טובה משנים קודמות: אין לה סמיח ארדן קטלני ברחבות, ואפקט חילוף המאמנים חייב לבוא לידי ביטוי הערב: בהקרבה, בלחץ על הכדור, בעבירות חכמות, בסגירת הצבע ובניצול יתרונות טקטיים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו