אוקיינוס של מיליוני מילים יורעפו בסוף השבוע על פרשת הריגול והמאסר בן 30 השנים של יונתן פולארד. היא רבת שלבים. כל שלב נותח והתברר ונדון, ובסיומו נותר סימן שאלה. תמיד נשאר עוד אחד. כאילו המונח "אינסוף" מקביל לשמו של היהודי האמריקני היוצא מחר את שערי הכלא, ועדיין אין לו היתר לנסוע לארץ אבותיו.
תמיד צץ משהו. לפני שלוש שנים פלט לפתע מפעילו הראשי רפי איתן כי יממה לפני המעצר ב־1985 היו לפולארד חשדות שהבולשת האמריקנית בעקבותיו, והישראלים קיבלו ממנו איתות ולא עשו דבר. זה היה בראיון ב"ערב חדש" והוא רמז לעוד מידע חדש, ואני שאלתי, אך איתן בלם: "אמרתי יותר מדי". אולי לא ייוודע לעולם.
אך זה עניין קל. צרור התהיות - מהן כבדות משקל ביותר - הגיח מן ההתחלה. הנה תזכורת:
מדוע הבטיח שמעון פרס לשר החוץ האמריקני ג'ורג' שולץ כי ישראל תמסור לארה"ב כל מידע הקשור בפרשת הריגול שהתרחשה על אדמתה? ומדוע הממשלה - שכעסה על הפרופסור יצחק זמיר ועל דורית בייניש מהפרקליטות בשל פרשת קו 300 - הפקיעה מידיהם המנוסות בעניינים כאלה את הנושא והעבירה לוועדה נכבדה אבל נטולת הכשרה שכללה את חנן בר־און, אברהם שלום ורם כספי?
זאת עוד לפני שאלות באשר להתרחשות בצד האמריקני של המתרס: מדוע לא עמד הממשל בהתחייבות שפולארד ייכלא לעשור בלבד? ומה כתב שר ההגנה קספר ויינברגר לשופט ולא נחשף בזמן אמת? וכיצד נולד הכזב כאילו החומר הסודי הגיע לידיעת בריה"מ שעה שבמקור - על פי נתונים אמריקניים - הינחה ד"ר אביאם סלע את פולארד שלא לפגוע בשום פנים באינטרסים של ארה"ב; ואם כן, מדוע עד היום היא רודפת אותו ואינה מבטלת את טיוטת כתב האישום שהגישה נגדו בהיעדרו?
יש גם תהיות פוליטיות־סוציולוגיות לגבי התנהלותה של ישראל. ניחא שהודתה - אבל מדוע להפוך את האיש אשר פעל בשירותה, וקודם כל באשמתה, לדמות מופת ולגיבור לאומי כאשר מדובר במדינה כה ידידותית? והרי זה הזיק לא רק ליחסים עם ארה"ב אלא גם למעמדם של יהודי אמריקה, וטרם נאמר ונחשף מה נעשה כדי למנוע הידרדרות גדולה עוד יותר.
פעם ביקשו את התערבותו של איש הברזל יצחק שמיר שסייע רק במשורה, לצאת ידי חובה. מדינות שולחות אנשים להיהרג, אמר ראש הממשלה היצוק מפלדה נפשית, ולעיתים גם לרגל ולשבת הרבה שנים בכלא. אבל אחרים לא נחו, בעיקר מפני שאמריקה הענישה את פולארד מעל ומעבר למרגלים אחרים שגרמו לה נזק של ממש והסגירו את סוכניה לאויביה. הרי פולארד באמת ובתמים הועיל לישראל, אבל לא הזיק לאמריקה.
וזו רק תחילת הבירור ההיסטורי של האירוע שהרע כל כך ליחסי ישראל עם אמריקה ועם יהודיה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו