לקדם שילוב העלייה מצרפת

בעקבות אירועי סוף השבוע האחרון בפאריס התעוררו היהודים בצרפת למציאות חדשה, וחלקם יחליטו בוודאי לעלות ארצה. עולי צרפת הם אוכלוסייה איכותית. רובם אנשים משכילים, בעלי תארים מתקדמים ובעלי מקצועות מכובדים. הקהילה הצרפתית כוללת רופאים, עורכי דין, אנשי עסקים ומהנדסים, והיא בעלת תרבות משובחת המשלבת ערכים יהודיים ודמוקרטיים, והציונות תופסת מקום משמעותי בחייה.

אי לכך, לאוכלוסייה זו פוטנציאל להעצים את ההון האנושי של ישראל, את כלכלתה ואת תרבותה. אך מה עושה המדינה כדי לקלוט אותה וכדי להפיק תועלת לאומית מעולים איכותיים אלה?

מספר לא מבוטל של עולי צרפת אינם נקלטים בישראל כנדרש: רובם אינם שולטים שליטה מלאה בשפה העברית ואינם עובדים בשוק העבודה הישראלי. חלקם מצויים במידה רבה על הקו ישראל־צרפת וממשיכים להרוויח את פת לחמם בצרפת, ומאלה אין המשק ישראלי יוצא תמיד נשכר. חלקם אמנם עובדים בישראל, אך הם מועסקים בחברות צרפתיות או ישראליות שבהן עיקר העבודה בשפה הצרפתית ובשוק הצרפתי. השפה העברית נשארת אפוא מנת חלקם של בני מזל שהצליחו לקלוט אותה במהלך חודשי האולפן המועטים, ובשל כך ההשתלבות הכלכלית־תעסוקתית של עולי צרפת לוקה בחסר. השיפור בידיעת השפה, שנרשם בדו"ח רופין 2010, זעיר ועומד על התקדמות של 6 אחוזים בלבד לתקופה של חמש שנים, וכמו כן - המחקר על יהודי צרפת שכתב ד"ר מימון ב־2013 קובע שבין כלל חסמי העלייה היעדר השליטה בשפה העברית נחשב חסם מרכזי.

חבלי קליטתם של עולי צרפת מתבטאים גם בקושי למצוא לילדיהם בית ספר התואם את השקפת עולמם. מדובר באוכלוסייה שברובה מסורתית ושאינה מזדהה עם הזרמים החינוכיים הדיכוטומיים הקיימים בישראל. קיטלוג התלמיד על פי צבע הכיפה שהוא חובש או על פי לבושו אינו מתקבל כמובן מאליו בקרבם. זהו ציבור שאינו דתי מספיק לחינוך הדתי ואינו חילוני מספיק לחינוך הממלכתי. הוא מצוי בתווך שבין שני הקצוות שהחברה הישראלית סיגלה לעצמה, ומן המקום הזה יש לו דווקא דבר מה לתרום לה לחיזוק הסובלנות.

אם מדינת ישראל מעוניינת להפיק את המיטב מעלייה זו, עליה לפעול בשני אפיקים: השתלבות המבוגרים במשק הישראלי ושילוב הילדים במערכת החינוך. דומה שהחלטת הממשלה מפברואר 2015 לעידוד העלייה של העולים מצרפת ולקליטתם אינה נותנת מענה מספיק לבעיות הנ"ל. הצעד הראשון הנדרש הוא מתן הטבות ממשלתיות למעסיקים המתחייבים לקלוט עובדים צרפתים בכל תחומי התעסוקה. כמו כן, יש לסבסד שיעורים בעברית במקום העבודה כדי לאפשר להם להעפיל בסולם הדרגות במוסדות, בחברות ובמשרדי הממשלה. יש לעודד הקמת רשת בתי ספר שתכשיר את מנהיגי העתיד; רשת שתטפח את האיזון בין היהדות ובין הדמוקרטיה, ערך שעליו גדלו.

מדובר בתוכנית לאומית לניצול ההון האנושי הגלום בעולים אלה, ויש בה כדי לחזק את האינטרסים הלאומיים הכלכליים והתרבותיים של ישראל.

הכותבת עלתה ארצה מצרפת לפני 18 שנה, מרצה במכללת אפרתה, יו"ר המרכז העולמי לקידום העבריתטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו