הצעדים נגד סלאח: מבחן הביצוע

סוף סוף הפעילו הממשלה והקבינט את סמכותם כדי לעצור את ההסתה ואת החתרנות תחת הלגיטימיות של קיום מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, שאותן קיים בפרהסיה הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית.

תנועה זו, כמו שאר אחיותיה בעולם, ניצלה את חולשותיו של המשטר הדמוקרטי כדי לנסות ולקעקעו. בגלל החולשה שגילו ממשלות ישראל לדורותיהן הצליחה התנועה לספח אל מסגד אל־אקצא את אורוות שלמה ולהפוך אותן למסגד.

ככל שהתגובה היתה רפה יותר כך גברה עזות המצח של הפעילים המרכזיים של התנועה, והיא החלה להפיץ את השקר כי מסגד אל־אקצא נמצא בסכנה, תוך ידיעה כי זה שקר מוחלט. העובדה כי מדובר בשקר מוחלט שירתה את התנועה האיסלאמית בשתי דרכים. הראשונה היא שרשויות המדינה לא האמינו בתחילה שמישהו בכלל יקנה את השקר, ובוודאי שלא האמינו שהפצתו בסופו של דבר תביא אנשים לבצע פיגועי דקירה. מתוך חוסר ההבנה של הרשויות שלנו עד כמה חמור המעשה כבר בעת שרק החל נגזר חוסר התגובה לעצרות ההמוניות שאירגנה התנועה, ובהן הושמע השקר שוב ושוב. השנייה היתה גיוס של עוד ועוד מוסלמים מאמינים על בסיס הפחד שקיים איום על קודשיהם ועל קיום אמונתם. בתחילה היה הזרם דליל מאוד, אולם ככל שהשקרים הופרחו עוד ועוד ללא תגובה של הריבון, כך יותר מוסלמים נטו להאמין שראאד סלאח צודק ושעליהם להקצין את עמדתם נגד המדינה שבה הם חיים.

אסור לעצור בהחלטה הנכונה של הקבינט. צריך גם לשנות את החוק במדינת ישראל כך שיעניש בחומרה השווה לחומרת העונש על בגידה כל מי שמפיץ עלילות דם שקריות תוך שלילת זכותו של העם היהודי לקיים מדינה בארץ ישראל, כמו אלה שאותן ממשיך סלאח להפיץ. עלילות דם כאלה גורמות בסופו של דבר להמון לבצע פעולות טרור, כגון אלה שאנו רואים היום וכגון אלה שליבו את האינתיפאדה בשנת 2000. מלבד פיגועים נגרם בפעילות כזו גם נזק מדיני, כתוצאה מהעצמה (על בסיס עלילה) של תהליך הדה־לגיטימציה של ישראל בעולם.

ראשי התנועות האיסלאמיות (הצפונית והדרומית כאחת) יצאו בחריפות נגד ההחלטה, וזה מובן - אבל באותה נשימה הם גם הפריחו לאוויר איומים בהפעלה מאורגנת של הציבור שעליו הם משפיעים לאלימות נגד ביצוע ההחלטה. מול זה חייבת הממשלה להגיב כעת מייד וביד ברזל, כולל שלילת אזרחות וגירוש של כל מי שירים את ידו נגד ביצוע ההחלטה החוקית והמתבקשת כבר מזמן של ממשלת ישראל. זו צפויה להיות שעת מבחן שבה אסור לנו להסס ובוודאי שאסור לנו להיכשל, מכיוון שתוצאותיה יקבעו את מרקם היחסים העתידי של המדינה עם אזרחי ישראל הערבים - לא פחות.