עד הנטישה הבאה

הכירו את פואנלברדה. היא ממוקמת רק כ־20 ק"מ ממדריד; פרננדו טורס העבירה בה את ילדותו; אולם הכדורסל שלה קרוי על שמו של האירופאי הראשון באן.בי.אי פרננדו מרטין; והחל מהיום ככל הנראה לקבוצה שמשחקת בו אין מאמן.

אבל מה לנו ולקבוצת מרכז טבלה אפורה מספרד, שבכלל נותרה בליגה הבכירה לאחר שמועדון מליגת המשנה לא הצליח לגייס את התקציב המתאים - כן, זה קורה גם באירופה (ובספרד)? הכרוניקה המתבקשת הרי הושלמה ביומיים האחרונים: מכבי ת"א פיטרה מאמן, מכבי ת"א חיפשה מאמן ומכבי ת"א מצאה מאמן. מה זה משנה, למשל, שאותו מאמן לקח על עצמו קבוצה הקיץ, בנה אותה, הכין אותה, חיבר אותה, אימן אותה שישה מחזורים ולפתע עזב?

אז זהו, שזה משנה. לפחות ברמת המודעות. טבק עלה לאמן אתמול בערב כשכל העולם - כלומר, כל מי שמתעניין בכדורסל בפרברי מדריד - יודע כי זהו משחקו האחרון. רק נסו לדמיין את הסיטואציה לו הקרואטי היה מאמן את הפועל אילת, מכבי ראשל"צ או כל קבוצה ישראלית אחרת. הכלבים היו נובחים, טבק היה הופך סמל לחוסר מחויבות ומכבי היתה מואשמת בכך שהיא הורסת את הליגה. אבל כל זה הרי קרה שם, רחוק, בפואנלברדה. מי בכלל סגור איך מבטאים את זה נכון?

יכול להיות שמכבי פנתה אל המאמן בערוצים הרשמיים (כאילו שזה באמת משנה); יכול להיות שרוב האנשים היו נוהגים בדיוק כמו טבק; יכול להיות שהוא וניקולה וויצ'יץ' עוד יחליקו כיפים על הספסל לאחר שהקבוצה תגיע לשיאים שנראים כרגע דמיוניים. כך או כך, גם אם אנחנו חיים בעולם שבו "הזדמנויות שכאלה לא חוזרות פעמיים", המינוי הזה לא מוסיף כבוד לאף אחד מהצדדים, ובייחוד לטבק, שעוזב כבר בפעם השנייה בקריירה קבוצה לטובת "מועדון גדול" (סופוט הפולנית לטובת ויטוריה ב־2012/13).

בינתיים, לפחות, הקריירה הלא ארוכה שלו כמאמן ראשי כוללת אפס אליפויות, אפס גביעים ושתי קבוצות שנותרו בתחושת נטישה. אבל העיקר שהוא דובר קרואטית, לא?

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו