השבת נקרא בבתי הכנסת בפרשת תולדות, שבמרכזה מערכת היחסים הטעונה בין שני האחים, יעקב ועשו. כבר בבטן אמם, רבקה, מתרחש מה שהיא מרגישה כלא טבעי, וכפי שהמקרא מתאר: "ויתרוצצו הבנים בקרבה", משמע השניים השתוללו כבר בבטן. לרבקה זה מספיק והיא מבקשת להעניק למצבה פתרון ומשמעות, ככתוב, "ותלך לדרוש את השם". בשלב זה היא מתבשרת שאכן היא נושאת תאומים, ואמנם רבות הן הנשים שלהן תאומים, אך עדיין אין הם מתרוצצים ברחם.
זו העדות הראשונה לעוינות הקשה העתידה ללוות את יחסי יעקב ועשו. "שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ, וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר", משמע, שני האחים הללו יהפכו לעמים אויבים באופן שאין לו תקנה, וכמו כן הבכור יהיה נחות מהצעיר, מה שמבטיח קנאה מתמדת. מה תעשה אם השומעת בשורה כזו? האם תנסה להיאבק בה בכל כוחה ולהשכין שלום בין האחים או שמא תבחר לצדד באחד מהם?
כך או כך, הנבואה האלוקית לא מאחרת להתגשם. שני האחים רבים מי ייצא ראשון מהרחם - עשו יוצא ראשון ויד אחיו אוחזת בעקבו.
מאוחר יותר הם רבים על ברכת אביהם יצחק, יעקב מתחפש לאחיו ומצליח לקחת ממנו את הברכה בדרך הרמייה. עשו כועס מאוד ומבקש להרוג את יעקב, אך רבקה מזהה את אשר מתחולל בביתה, חוששת מאיומי עשו ומפצירה בבעלה כי ישלח את יעקב לחרן (אל משפחתה) עד יעבור זעם.
דמות המפתח בסיפורה של המשפחה המתפרקת היא ללא ספק רבקה, אך משהו לא ברור באופן שבו היא מנהלת את המשבר. אחרי שנודע לה מאלוקים מה צופן ההריון המורכב שלה, היינו מצפים כי לפחות תלך ותיוועץ ביצחק ותספר לו את שנאמר לה, כדי שיקבלו החלטה משותפת. אך היא בוחרת בדרך אחרת, בבן המועדף.
"וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת־עֵשָׂו כִּי־צַיִד בְּפִיו וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת־יַעֲקֹב" - המקרא מדגיש כי בעוד יצחק אוהב את עשו הבכור על בסיס פונקציונלי, בשל הציד שהוא מביא (לא סיבה מאוד מרשימה), ובלשון עבר (ויאהב) - רבקה אוהבת את יעקב על בסיס קבוע, אהבה שאינה תלויה בדבר.
• • •
מסיבה כלשהי, רבקה פשוט מניחה לחיים להתגלגל עד שמתחולל הקרע הגדול בין האחים.יש מחכמינו שטענו כי רבקה פחדה מיצחק בשל גודל מעלתו והפרש הגילים ביניהם (כ־25 שנה לפחות), ולכן לא הרגישה פתוחה לשוחח איתו על נושאים כאלה.
אלו שדגלו בקו חשיבה זה, למדו מכאן, כלקח, על מידת הפתיחות הראויה שתשרור בין בני זוג, גם אם אין תימוכין רבים לכך בפסוקים. ועדיין לקח זה חשוב - מי שיראה מבעלה ואינה מסוגלת לעדכן אותו במה שאמר האלוקים בעת ההריון, אינה יוזמת מהלכים מתוחכמים לרמותו בעת שהוא מברך.
בולט הדבר עוד יותר, כאשר אחרי לקיחת הברכות רבקה משוחחת עם יצחק באריכות ומביעה את חששותיה מפני העתיד. מדוע לא עשתה זאת קודם? ובכן, נראה כי רבקה מלמדת אותנו שיעור חשוב בקבלת החלטות. הנבואה העמידה אותה, כאם וכרעיה, במצב כמעט בלתי אפשרי - לבחור בין ילדיה (החלטה כמעט לא אנושית) ולבחור אם לשתף את בעלה. היא בוחרת בבן הצעיר, ולא כופה על יצחק את ההחלטה הקשה.
החיים מזמנים לנו פעמים רבות בחירות והחלטות שאינן שחור ולבן, לא בין טוב לרע מובהקים. יש הרבה גוונים באמצע. המחשבה שיש החלטה אחת נכונה היא ילדותית ולא עומדת במבחן המציאות. לכל החלטה יש תג מחיר שאותו היא נושאת על גבה, לפעמים בגלוי ובעיקר בסתר.
רבקה מחליטה מה לדעתה נכון לעשות, אבל היא לא תכפה זאת על בעלה, ותאפשר לו להגיע למסקנותיו לבדו. החלטית לעצמה, מכילה ומאפשרת ביחס לבעלה. שבת שלום!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו