"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הנשיא נבון ז"ל: חם, עממי ומוסרי

,עודכן

יצחק נבון ז"ל היה נשיא אהוב ואהוד על כל השכבות. בשנות כהונתו כנשיא (1978-1983) הרביתי לבקר במשכן הנשיא, מתוקף תפקידי כעיתונאי ב"הארץ" דאז, וזכורים לי עד היום התורים הארוכים מדי שנה בחול המועד סוכות כשנהג עם רעייתו אופירה להקביל את פניהם של רבבות האזרחים. במהלך כהונתו ביקרו במשכן 300 אלף איש, ונבון נהג לומר תמיד כי אין זה מפליא שיש כל כך הרבה מחלוקות ושסעים בחברה הישראלית כי "חיים בישראל יהודים שבאו מ־102 ארצות ודוברים 81 שפות, לוקח זמן לגבש את כולם לעם אחד".

נבון נבחר לתפקידו שנה לאחר שהליכוד עלה לשלטון ועורר חשדנות כלפיו מצד ראשי הליכוד, שכן במהלך כל השנים היה איש מפלגת העבודה על גלגוליה השונים, גם אם יחסיו עם ראש הממשלה מנחם בגין היו כהגדרתו "קורקטיים והוגנים". בגין נהג להתייצב אחת לכמה שבועות במשכן ולדווח לנשיא על המתרחש מאחורי הקלעים. השיחות ביניהם היו גלויות לב. נבון סיפר פעם כי לא חשש לומר לבגין את דעתו, כמו למשל שהוא מתנגד להרחבת הקמת התנחלויות חדשות, ולכן הוא מדיר את רגליו ואיננו מבקר ביישובים שמעבר לקו הירוק.

בעת כהונתו כנשיא ערך נשיא מצרים אנואר סאדאת את ביקורו ההיסטורי בארץ. בין נבון וסאדאת התנהלו שיחות מעמיקות על יחסי שתי המדינות, וב־1980 ביקר נבון במצרים (זו היתה אחת משתי נסיעות בודדות לחו"ל שנסע בכל תקופת נשיאותו) והתקבל בקהיר בחמימות ובחיבה רבה ונשא את נאומו בערבית. לאחר שסאדאת נרצח, טס נבון לקהיר כדי לנחם את רעייתו ג'יהאן, וזכיתי להיות בין העיתונאים שנילוו אז לביקורו הקצר במצרים.

במהלך שנות כהונתו נמנע נבון מביקורת פומבית על תפקוד הממשלה ופעילותה ונהג בממלכתיות רבה, אבל ב־1982, אחרי הטבח במחנות הפליטים סברה ושתילה במערב ביירות, הוא לא יכול היה להחריש. נבון זימן את בגין ללשכתו לפגישה דחופה ואמר לו: "המצב חמור. צריך לחקור את מה שקרה. אינני חושב לרגע שחיילינו עשו זאת, אבל משהו נורא קרה וחיילינו היו בסביבה". בגין אמר כי הוא חושש שאם תוקם ועדת חקירה יאשימו את ישראל בביצוע הטבח. ימים ספורים לאחר מכן הופיע נבון בטלוויזיה ואמר כי קשה לבטא את רגשי הזוועה מהטבח במחנות הפליטים, אבל זוהי חובתנו המוסרית כלפי עצמנו להקים ועדת חקירה, כדי שלא יאשימו אותנו במעשים הנוראים שהתרחשו שם. לאחר מכן התקיימה גם הפגנת המונים בכיכר מלכי ישראל בתל אביב, והממשלה נאלצה בעל כורחה להקים את "ועדת כהן" (ועדת חקירה ממלכתית בראשות נשיא ביהמ"ש העליון יצחק כהן).

בשל הפופולריות הרבה לה זכה בתקופת נשיאותו, חששו בליכוד כי נבון יחזור לזירה הפוליטית ויתמודד על תפקיד ראש הממשלה. לכן יזם ח"כ דאז מיכה רייסר (ליכוד) הצעת חוק שלפיה תחול על נשיא המדינה תקופת צינון של ארבע שנים לאחר פרישתו אם יבקש לשוב לפוליטיקה. בסופו של דבר החוק לא חוקק, ונבון חזר לחיים הפוליטיים וכיהן כסגן רה"מ וכשר החינוך בממשלת האחדות שהוקמה ב־1984.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

גדעון אלון

הכותב שימש כתב פרלמנטרי במשך כ-30 שנה, רבות מהן מטעם "ישראל היום"

כדאילהכיר