"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

זהירות, מחקר: חיידק ההיסטריה

,עודכן

מחקר חדש מוכיח מעל לכל ספק - אנשים מאמינים לכל תוצאות המחקרים, בתנאי שאלה התפרסמו ככותרת צועקת באחד מכלי התקשורת. מחקר חדש עוד יותר קובע בביטחון - וירוס הרייטינג פוגע בעיקר בכלי תקשורת וגורם להם לייצר היסטריה סביב מחקרים שלא אומרים כלום. ובכן נבהיר: שני המחקרים האלה לא נערכו באמת, בינתיים, אבל פארסת המחקר שקושר בין אכילת בשר מעובד לסיכוי לחלות במחלת הסרטן בהחלט הוכיחה, בתנאי המעבדה האנושית, שלמחקרים הפיקטיביים שהמצאתי יש תקומה.

למעשה, זה כל הסיפור סביב רוב המחקרים המתפרסמים. אנשים שומעים מה שהם רוצים לשמוע, מה שנוח להם או מה שהתקשורת תבקש להאכיל אותם, לפעמים בכוח האינטרס.

זה חוזר על עצמו כל פעם, וצעק לשמיים במחקר הבשר המעובד. לקרניבורים נמחק החיוך. הם נלחצו והתקשו לקבל את תוצאות המחקר, שהתגלה בכלל כחלבי. מנגד, פרצו הצמחונים, הטבעונים ודומיהם במחול ה"אמרנו לכם", שלכל היותר הוצנע לאחר שהגיעה ההבהרה מהגורם המפרסם (ארגון הבריאות העולמי WHO): אפשר להמשיך לאכול בשר מעובד, פשוט במינון הנכון, כמו את כל סוגי המזון, ועדיין לא להגיע לתור לכימותרפיה.

וכאן מתבקשת השאלה - עד מתי ניפול כעדר פתאים לכל מלכודת שכלי התקשורת הטמינו בכותרות? האם בכל פעם שאינטרס כלשהו ישלוף מתוך מחקר את החלק שנוח לו, אנו נמצא עצמנו מתנזרים בחרדה, גם אם זמנית, מהמאכל ה"מסרטן" התורן? עד כדי כך אמינה בעינינו התקשורת? מעניין גם יהיה לגלות מה קו הגבול. האם כותרת במהדורת החדשות תגרום לנו להפסיק לנשום, כי היא תזהיר שפעולה זו היא גורם סיכון להידבקות במחלת שקר כלשהו?

אך שוב ברצינות, בואו נתמקד בחלקה של התקשורת בסיפורי המחקרים, כי צריך להבין מה חשוב לה יותר - האמת העיתונאית או הסנסציה גורפת הבהלה? הדיווח הנקי או קידום אג'נדה פופולרית נוחה ואינטרסנטית (לאו דווקא הטבעונות)? האם חסרים בארץ ובעולם שלנו סיפורים מרתקים ומושכים, עד שהתחרות בין כלי התקשורת מחייבת אותם להוציא מפרופורציות כל מחקר שלא אומר כלום?

צריך להכיר בזה, ואין זה סוד גדול - יש לא מעט מחקרים ממומנים שתוצאותיהם הוכתבו מראש. ירצה בעל המאה שמחקר יוכיח כי נוצת הינשוף יכולה לחסן מפני שפעת, ינסחו לו החוקרים את התוצאה הרצויה. יבקש המממן, מסיבותיו שלו, להוכיח כי חצילים מבינים כשמדברים אליהם צרפתית, יימצא המדען שיחתום על כך.

אין כאן ניסיון להכפיש את אנשי המחקר, למעשה אני מקנא באנשים בעלי ידע ויכולת לעסוק שעות בעבודה הסיזיפית של התגלית, ואני מאמין שהרוב נאמנים לאמת ולא לכסף, שיכול להפוך את דעתם הנחרצת של חוקרים כאלה ואחרים.

ועדיין, נדרש מכל גוף רציני שמפרסם תוצאות מחקר, בין שמדובר בארגון הבריאות העולמי ובין שבכלי תקשורת, שלא יזלזל ב"לקוחות", בצרכני התקשורת, בציבור - וידייק בדיווחיו. כי יום אחד יגיע מחקר קריטי, חשוב באמת, שיצעק "זאב, זאב", ואנחנו כבר לא נאמין.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר