"איחוד המשפחות" מתפוצץ לנו בפנים

חז"ל כבר אמרו כי "כל המרחם על אכזרים סופו להתאכזר לרחמנים". הפיגוע בבאר שבע שלשום, בידי מוהנד חליל אלעוקבי, תושב אלחורה שבנגב, בדואי בן 21 שהוא אזרח ישראלי מתוקף נישואי אמו העזתית לבדואי ישראלי, החזירנו אל הפולמוס האבסורדי סביב "חוק האזרחות" ומתנגדיו.

הדיון בחוק התעורר בשנת 2002 בעקבות הפיגוע במסעדת "מצה" בחיפה, שם נרצחו 16 ישראלים בידי פלשתיני שזכה ב"איחוד משפחות" ובתעודת זהות ישראלית, בזכות אמו שנישאה לערבי ישראלי. ואכן, חוק האזרחות שנחקק ב־2003 קבע שלא יינתן מעמד של קבע או תושבות לפלשתינים שנישאו לערבים ישראלים.

שופט בג"ץ מישאל חשין ז"ל היה הקול השפוי שאישרר את החוק. מנגד, סבר השופט ברק שהמטרה הביטחונית (שלום הציבור בישראל) לא מקדשת את כל האמצעים ושיש לאפשר איחוד משפחות בישראל לזוג שאחד ממרכיביו הוא ערבי ישראלי.

נימוקי ברק הצביעו על אוניברסליזם, גדלות נפש והזדהות הומנית עמוקה כלפי הזוג שהרי לדבריו, "בישראל ביתו, קהילתו, רשמיו ההיסטוריים והתרבותיים והחברתיים" וכי "חוק האזרחות פוגע בזכות הפלשתינים לחיי משפחה ושוויון למעלה מהדרוש". מהו הדרוש? ברק, אללה ונביאו יודעים.

ב־2005 איפשר בג"ץ תהליכי איחוד משפחות לגברים בני 35 ומעלה ולנשים מעל גיל 25, שמא בבגרותם יהפכו הם וצאצאיהם לציונים לפתע. חרף ערעוריהם של "ההומניסטים" של "עדאללה" וחסידי השמאל, הדף חשין המנוח ב־2006 את הטענה ל"פגיעה קשה בחייהם של אלפים רבים של אזרחים פלשתינים" (לפי שופטת בג"ץ) וקבע כי התועלת לביטחון הישראלי עולה על הפגיעה בזכויות המיעוט הערבי.

חשין פסק שיש לישראל זכות להגביל בחוק את הגעתם של אזרחים זרים, כולל בני זוגם, והיא רשאית למנוע כניסתם לתחומה של נתיני אויב (הרש"פ). הוא שלח את הבחור מאום אל־פחם שהתחתן עם פלשתינית לגור עימה בג'נין. אכן, לאהבה אין גבולות. אדרבה, ישתחרר לו הזוג, הכולל תושב/ת שטחים, "מכבלי הכיבוש הציוני הנתעב והאפרטהייד הישראלי" ויחיה כבן חורין בפלשתין המשוחררת כשדגלה על חופתו וביתו.

הפיגוע בבאר שבע מצטרף לדו"ח השב"כ שהוגש עוד ב־2006, שקבע כי יותר מ־%40 מהמעורבים בטרור מקרב הערבים הישראלים הם פלשתינים שקיבלו תעודת זהות ישראלית באיחוד משפחות. מבחינת הפלשתינים, ניצול הליך זה הוא חלק מרעיונות "פצצת הרחם הפלשתינית" ו"טענת השיבה", שתכליתם להטביע את ישראל בשיטפון דמוגרפי ובפיגועי דמים. נשים עזתיות רבות, הגרות בנגב באופן בלתי חוקי ונשואות בחשאי לבדואים, יולדות "פעמיים בשנה" בכסות התיעוד הישראלי של האישה החוקית. יש אפילו ח"כ ערבי שהוא ביגמיסט פלשתיני גאה המחזיק אישה שנייה כחלק מתפיסת "הרחם המתפוצץ". למרבית הפלצות, נישאו גם אחיותיו של אסמאעיל הנייה מחמאס לתושבי הנגב ובתו טופלה בישראל.

פרופ' סופר מחיפה מדווח על מאות אלפי פלשתינים שנקלטו בישראל בתחבולה וברמייה באין מנגנון אכיפה ובקרה. ייבוא אישי זה של משנאים היונקים מקופת המדינה, שעה שהם חורשים רעה כנגדה ושופכים את דם אזרחיה, הוא שיא האבסורד והטיפשות הישראלית, בכסות "האוניברסליזם וההומניזם", כמובן.