"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אנחנו לא לבד

,עודכן

מה ההבדל בין צעיר דאעש עם סכין לצעיר פלשתיני עם סכין? הכיבוש? קשקוש. אבל מנהיגים במערב לא מודים בכך, וחלק גדול בתקשורת המערבית מכחיש זאת. ובכך, הם מעודדים את הטרור ומתייצבים נגדנו.

אלא שהימים האחרונים בוושינגטון דווקא היו מאוד מעודדים. ישראל לא לבד. הכנס השנתי של ארגון ה־IAC הביא לבירה האמריקנית כמעט 1,500 ישראלים המתגוררים בחו"ל, אשר במשך שלושה ימים באו להביע סולידריות עם ישראל ולתמוך בהידוק הקשר בין ישראל לארה"ב.

בשלושת הימים האלה בוושינגטון אפשר היה לראות עד כמה יש לה לישראל חיילים נאמנים לא רק בארץ, אלא גם מחוצה לה. בין היתר השתתפו בכנס גם אורחים רבים לא יהודים שבאו להזדהות עם ישראל.

בדיוק כמו בסוגיה האיראנית, כך גם עתה צריך לעשות הבחנה בין המאמרים שאנחנו קוראים בעיתונים הזרים והציטוטים מפי פקידי ממשל - לבין מה ששומעים ברחוב האמריקני. הרוב המוחץ שאיתו אנחנו מדברים מתייצב לצידנו. ישראל רחוקה מלהיות על סף קריסה (כמובן שיש בעיות, למי אין), ואזרחי העולם לא מסתובבים ברחוב וחושבים רק על איך להוקיע אותה. אין ספק שתופעת ה־BDS (החרם) מדאיגה (נושא מרכזי בכנס), אבל האדם הממוצע ברחוב לא בהכרח שונא אותנו.

שלושת הימים האחרונים לימדו אותי פעם נוספת את הפער הגדול בין הקביעה כי כולם שונאים אותנו, לבין המציאות בשטח. ידידי ישראל פשוט נעלמים מהדיווחים. זה הרי לא מתאים לסיפור, וזה לא מתאים לאופנה שהצליחו להפיץ ברשת ובקולג'ים, שהמוטיב שלה הוא: "הכה את ישראל"

העיתון "וול־סטריט ג'ורנל" דיווח אתמול כיצד יותר ויותר ישראלים רוכשים נשק להגנה עצמית על מנת להתמודד עם ריבוי מקרי הטרור בישראל. באמריקה, הרעיון של אזרח הרוכש נשק להגנה עצמית הוא רעיון לגיטימי מאוד. מדובר בזכות שעליה נאבקים אמריקנים רבים. בדיווח, ישראלי בשם מזרחי הרוכש לעצמו אקדח גלוק מצוטט כאומר "אנחנו פוחדים". פתאום אפשר גם לגלות את תחושות הבטן של הישראלים. אותה מציאות בלתי נסבלת של אזרח שהולך ברחוב וחושש להידקר. פתאום יש גם כתבות שבהן אנחנו מוצאים פרסונליזציה של הקורבן הישראלי.

דעת הקהל היום מגלה מן הסתם יותר הבנה למלחמה בטרור. את מציאות הפיגועים של חודש ינואר בצרפת, הצרפתים לא שוכחים.

נשיא הודו בא לביקור בישראל ואנשיו סיפרו לי כיצד 1.3 מיליארד הודים מעריצים את ישראל ומבקשים לשתף איתה פעולה. זמן מה קודם, במהלך יומה הלאומי של סין, סיפרו לי שם כיצד מספר דומה של סינים מבקשים להדק את הקשר עם ישראל. מדובר כבר על כמעט 3 מיליארד אזרחים שאינם נגדנו.

ישראל במערכה צודקת בימים אלה. מערכה שמן הסתם היא תנצח בה, כי היא ידעה מערכות קשות יותר.

והגיע הזמן לומר את האמת - אנחנו לא לבד. יש לנו בעולם גם הרבה תומכים. בקונגרס בוושינגטון, בציבור האמריקני. אבל בשביל להבין את זה צריך לדבר לא רק עם התקשורת, אלא גם עם האזרחים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

בועז ביסמוט

כיהן כעורך הראשי של "ישראל היום" מ-2017 ועד ינואר 2022. החל את דרכו העיתונאית ב-1983 בעיתון מעריב ככתב ספורט, ובתפקידי כתיבה ועריכה במדור הכלכלה. בהמשך שימש שליח מעריב בפריז. בשנים 2004-1990 היה שליח ידיעות אחרונות בפריז. ב-2008 הצטרף ל"ישראל היום", ושימש עורך חדשות החוץ ופרשן. במהלך השנים דיווח ממדינות רבות שעימן אין לישראל יחסים דיפלומטיים, ובהן איראן, סוריה, תוניסיה, לוב, תימן ועיראק. ב-1993 ביקר ברפובליקה האסלאמית של איראן, והיה לעיתונאי הישראלי הראשון שביקר במדינה מאז ההפיכה ב-1979. במהלך ביקורו בעיראק ב-2003, נעצר על ידי הכוחות האמריקניים בחשד לריגול, והוא הוחזק במעצר. כיהן כשגריר ישראל במאוריטניה בשנים 2008-2004. ב-2012 יצא ספרו "עובר כל גבול", העוסק בביקוריו במדינות מוסלמיות ובמפגשיו עם מנהיגיהן. בעל שני תוארי מוסמך מאוניברסיטת סורבון שבפריז. נשוי בשלישית ואב לארבעה. אוהד שרוף של ליברפול.

כדאילהכיר