אובאמה וישראל: היחס האמיתי שוב נחשף

אם למישהו עוד היה ספק קלוש באשר לעוינות ממשל אובאמה כלפי ישראל, הרי הוא התנפץ לרסיסים ביום שישי בערב, לאחר הצהרת נשיא ארה"ב בנוגע למצב ברחובותינו. הצהרתו היתה מקוממת ואנטי־מוסרית במהותה ויצרה השוואה בין מנהיג ערבי, המעודד את נתיניו לפגוע ביהודים, לבין ראש ממשלת ישראל - מנהיג המדינה הדמוקרטית היחידה במזרח התיכון, המזוהה עם ערכים מערביים.

לאחרונה אנו עדים לסרטונים המשודרים כמעט בשידור חי מהנעשה בשטח ישראל. אף אחד כבר לא יכול להתכחש ולנסות לעוות ולסלף - מלבד ההנהגה הערבית־פלשתינית, כמובן. הרי הכל ראו כיצד מחמוד עבאס ביזה עצמו במסיבת עיתונאים אומללה לפני כמה ימים, כשניסה לטעון שישראל "הוציאה להורג" טרוריסט ערבי ("ילד"); והכל ראו את התקפות הגולשים וערוצי תקשורת מסוימים בארץ ובעולם, שניסו לבצע מניפולציה נגד ישראל בשידור.

סביר מאוד שגם בבית הלבן ראו את התמונות והסרטונים. ועדיין היושב בו מנסה לבצע תרגילי אקרובטיקה כדי להכחיש את המציאות. הנה כי כן התייחס אובאמה לאלימות של "שני הצדדים", סימטריה מעוותת מוחלטת, כאילו לא ברור לכל בר דעת שמדובר בגל טרור רצחני של ערבים נגד יהודים בסגנון דאעש. הנה כי כן מעז אובאמה להשוות הרג מוצדק של מחבלים - כהגנה עצמית שאין צודקת ומוסרית ממנה - לרצח ולטבח של קורבנות תמימים שעברו ברחוב בדרך לעבודה, ללימודים או לבית הכנסת.

פרשנים שונים בתקשורת הישראלית וטוקבקיסטים - שלרוב אי אפשר להבדיל ביניהם - כבר מצאו את האשם: ראש ממשלת ישראל. "למה היה חייב להסתכסך עם אובאמה?" הם משתוממים. הגדיל לעשות אחד הפרשנים הפוליטיים הבכירים, שכמעט התענג על הטענה ש"אובאמה מתנקם כעת בנתניהו". אך הטענות הללו מנותקות מהמציאות. אובאמה עוין את ישראל ללא קשר לזהות המנהיג שעומד בראשה. נכונה העובדה שהיחסים האישיים עצמם בין שני המנהיגים אינם תקינים - אך זה רק הסימפטום, שנובע מהעובדה שרה"מ הנוכחי פשוט עומד על האינטרסים החיוניים של ישראל.

אובאמה, עם אידיאולוגיית הפוסט־מודרנה הפרוגרסיבית־מרקסיסטית שלו, רואה בישראל את אחרונת הקולוניות הכובשות. לדידו, ישראל וערביי יהודה, שומרון ועזה חייבים להיות "שווים". מספיק להאזין לטרמינולוגיה שלו (נאום קהיר הוא הדוגמה המפורסמת ביותר) כדי להבין זאת. מספיק לראות את ההתנהלות שלו מול ישראל כדי להבין זאת. בהצהרתו האחרונה שוב חשף אובאמה את המדיניות האנטי־ישראלית שלו. בהצהרה אחת הצליח לדחוס את תקציר התנהלות ממשלו מול ישראל בשבע השנים האחרונות - מדיניות של זלזול, סלידה, ביזוי וכפייה, במקום שותפות אסטרטגית.