תחילת הסוף של רוני לוי

מכבי חיפה חזרה לעצמה. אחרי שמצאה את הרשת ואת הנקודות מול רעננה, הירוקים ציפו לפתח מומנטום חיובי בק"ש, אבל הציפייה לראות המשכיות ושיפור במשחק של האורחים התנפצה לרסיסים. מה שנותר היום מהמועדון המפואר הזה הוא אוסף של שחקנים חלשים, מקצועית ומנטלית, שמבזים את המדים הירוקים, ומאמן שאיבד שליטה על המתרחש. עם כל הצער, אין מנוס מלחשוב על כך שרוני לוי מתקרב לסוף דרכו בכרמל. אני לא רואה איך הוא מסוגל לאחות את השברים ולהרים את הקבוצה הזו, למרות שהוא רחוק מלהיות האשם העיקרי.

המאמן לא מצליח להטביע את חותמו ולא משפיע על השחקנים. זו קבוצה כבויה ששחקניה לא מתרגשים משרשרת הכישלונות ומהמקום האחרון. לוי משדר מצוקה, ולתחושתי הוא לא יכול לעשות את השינויים שהיה רוצה.

זה סיפור מתמשך של כישלון עצום ברכש, עם שורת החתמות מופרכות ויקרות שרק מגדילות את הבור המקצועי והכלכלי. גם העונה, פרט לוואליינטה, חיפה נחלה כישלון חרוץ. מה התרומה של אוברניאק ופלט? שלא לדבר על דרינצ'יץ' שנראה כמו שחקן ותיק.

גם בגיזרת הישראלים מכבי חיפה לא הביאה שום שחקן שישדרג אותה. מועדון שטבע את הסיסמה "האדם לפני השחקן" והחתים שחקנים כמו עטר ושכטר, שהם "אני לפני האחר". או אופיר קריאף שבשיאו מדובר בשחקן בינוני. אם הוא הכוכב של מכבי חיפה, היא בבעיה קשה.

רוני לוי טועה גם בשיטת המשחק. בניון לא שחקן אגף, המערך עם שלושה קשרים דפנסיביים לא עובד, אין יצירתיות בקישור ואין הצטרפות, כך שחיפה מתקיפה עם שניים וחצי שחקנים וקל לשחק נגדה.

ההרחקה של שכטר סימלה את ההתפרקות המנטלית של מכבי חיפה. דקות הסיום היו מביכות מבחינתה אפילו בהשוואה לחושך שראינו ממנה עד הרגעים האלה. ערב המשחק מכבי חיפה עוד חלמה על כך שאפשר עדיין לתפוס את הרכבת לצמרת. עדיף לה להתרכז בקרב התחתית מול עכו. זו הליגה שלה. לק"ש הספיק משחק בינוני כדי לנצח. קשה להאמין שמול יריבה אחרת היא היתה מצליחה לקחת שלוש נקודות.