לזהות את היריבים ולהתמקד בהרתעה

ניסיונה של ישראל, מאז הקמתה, מצביע על כך שכל אימת שמאמצי הטרור שמבצעים המחבלים הפלשתינים נבלמים על ידי ישראל, ממציאים הוגי הטרור דרכים חדשות. כשנדמה להם כי עלו על שיטה רצחנית במיוחד, שלתפיסתם אין לה תרופה ישראלית, הם מאיצים במחבליהם להמשיך בה ככל הניתן.

עלינו לזהות את היריבים ולטפל בהם נקודתית. סכינאים ודורסים יש להרוג במקום. הדרג המדיני צריך לבלום את מעגל ההסתה של אל־ג'זירה ואת המימון המגיע לחמאס, לרש"פ ולתנועה האיסלאמית מקטאר, המסתתרת תחת סינר צבאי אמריקני. חוות דלק בוערת בקטאר משמעה יותר יהודים חיים בישראל (ויותר ביטחון למצרים).

להחרים, לכלוא

הדמוקרטיה הישראלית צריכה להתחיל להתגונן. יש לסגור את תחנות הרדיו של הרשות הפלשתינית העוסקות בהסתה ולפזר את צוותיהן. יש להוציא מחוץ לחוק את התנועה האיסלאמית הקוראת בגלוי לרצח עם, להחרים את נכסיה ולכלוא את מנהיגיה. איש לא יגיד מילה על כך, שכן כולם נלחמים היום ברדיקליזם האיסלאמי, הרחוב ממילא גועש ו"הרטוב אינו מפחד מגשם". יש לעצור ולכלוא אימאמים ושייח'ים העוסקים בהסתה. יש להחליף את היועצים המשפטיים היודעים תמיד לומר מדוע אי אפשר, ולהציב במקומם את אלה היודעים איך ניתן, בחסות החוק, לעשות.

יש להפחית ענישה קולקטיבית ולהתמקד ברוצחים ובני משפחותיהם. כיוון שלא ניתן לחזות מי יהיה הרוצח הבא, צריך להרתיעו על ידי ענישת קודמיו ובכך לנתק את סיפור ההצלחה הנבזי של טרור הסכינים. לפיכך, יש להרוס את בתי הרוצחים ולשלול מהם תושבות, לקנסם ולמרר את חייהם. כך זה יפסיק - והם יודעים למה. תאמינו לי זה עובד. ככה חיים הרוצחים הללו מאות בשנים זה לצד זה.