בעת מלחמה, חובה לתת כתף

התנהלותם של שרים מתוך הממשלה בעיתות מלחמה כמו בעיתות משבר, בעבר ובהווה, מחייבת בחינה מחודשת של ההגדרות הקואליציוניות. אקדים ואומר, הזכות המהותית של העם היהודי בישראל לבנות ולהיבנות, להגן ולתקוף לפי הצורך, איננה צריכה את אישורי. חובת המדינה להגן על אזרחיה בעזרת מערכות הביטחון כתובה בעט הברזל על מצבות החללים. ברורה לי עד מאוד גם החובה לתת כתף להנהגה הקיימת בעת משבר ובעת מלחמה. חובה זו איננה כתובה בשום מקום. היא חרוטה בלב ההיגיון.

זכורה לטוב התנהלותם של שרי תנועת החרות בממשלת לוי אשכול במלחמת ששת הימים. מדוע? מפני שבמשך שלוש שנים התנהלה מלחמת ההתשה מול מצרים בעיקר. תמיכת השרים היתה מלאה. ואולם ביום שהחליטה גולדה מאיר, אשר החליפה את אשכול, לחתום על הפסקת אש באוגוסט 1970, התפטרו אלו מתפקידם. הם לא התלוננו ולא הפגינו. החלטת הממשלה ברוב חייבה אותם, ואולם הם לא הסכימו באופן מהותי, לכן הסיקו את המתבקש, להתפטר.

במהלכו של מבצע "צוק איתן", השרים ליברמן ובנט תקפו באופן בוטה את התנהלותה של הממשלה בכלל ובקבינט הביטחוני בפרט. נתניהו פיטר בצדק את סגן השר דנון, אולם במצוקת הקואליציה הותיר על כנם את בנט וליברמן. התנהלות הבית היהודי בתקופה האחרונה מותירה טעם מר והדברים חוזרים על עצמם.

תנועות ימין אשר מתלוות אל תנועת הליכוד גרמו להפלת שלוש ממשלות "ימניות". זה קרה בינואר 1992 כאשר עם חזרתו של יצחק שמיר מוועידת מדריד גרמו תנועת "התחיה" ו"מולדת" להקדמת הבחירות ולעליית העבודה עם יצחק רבין יחד עם הסכם אוסלו המפורסם. עד היום אנשי הימין לא מוכנים לקבל את הקשר בין הדברים.

כאשר חזר נתניהו מארה"ב עם הסכם "וואי", רשת הביטחון של המפד"ל נתפוררה, הבחירות הוקדמו. ברק ראש ממשלה, אינתיפאדת הר הבית, והשאר היסטוריה. הבחירות האחרונות הוקדמו מהסיבה האחת והיחידה: "הברית החדשה" בין הבית היהודי ויאיר לפיד. גם את האמת הזו מסרבים בימין לקבל.

מעבר ל"פרקטיקה" הפוליטית, אשר תוצאותיה, לפחות מכיוונן של התנועות מימין לליכוד, הן רעות, עולות השאלות עד כמה נבון והגיוני ללחוץ על הממשלה, בעת הזאת, בעניין הבנייה ביהודה ושומרון ויציאה למבצע הדומה ל"חומת מגן"? האם נכון בכלל לתלות את הצורך בבנייה בכמות הנרצחים היהודים? וכאשר ראש הממשלה נמצא בחזית אחרת, האו"ם, מוטב היה להמתין לו, אם לא בשדה התעופה ולחבקו ולחזקו כאיש השב משדה הקרב - אז לפחות להשהות את המחאות שאינן בזמנן לעת אחרת. דרישת הבית היהודי איננה אלא תשקיף סימטרי של השמאל, גם אם זו לא כוונת בנט וחבריו.

הזכות לעלייה להר הבית ולבנייה ביהודה ושומרון כתובה בכל מקום, ואולם אין חובה לממש כל זכות כל הזמן. הרצון לממש עד תום את מצעה של תנועת הבית היהודי כאן ועכשיו הוא מתכון להפלת ממשלה ימנית.

אה, נזכרתי שהימין התלונן בעבר על כך שהשמאל מפגין בעת המלחמה. שייטלו קורה מבין עיניהם.