בואו עכשיו לכותל המערבי. הטריחו עצמכם אל העיר העתיקה של ירושלים. עשו זאת באופן מושכל ואחראי. אם צריך ליווי ביטחוני - דאגו לכך. הגיעו לבתי הכנסת המשוקמים "החורבה" ו"אהל יצחק", שהירדנים פוצצו כאן בתש"ח, ולרובע היהודי. בקרו לאורך אתרי ההתיישבות היהודית המתחדשת ברחוב הגיא וסמטאותיו, בהר הזיתים, ביד אבשלום ובקבר זכריה. בואו גם להר הצופים ולמתחם שמעון הצדיק הסמוך לו. בקרו גם את אמא רחל וקברה בפאתיה הדרומיים של הבירה. וכן - בקרו גם בהר הבית!
אל תבטלו סיורים. אל תשנו תוכניות. להפך - דווקא עכשיו - ארגנו ביקורים כאן. אם היהודים ייעלמו מהגרעין ההיסטורי של ירושלים - אז המטורפים והטרור ניצחו. אם נעצום את עינינו ונאמר לעצמנו ש"יהיה בסדר", ש"נמתין עד יעבור זעם", וש"העניינים יירגעו", הם רק יחריפו, כי הטרור מריח חולשה ופחד ובריחה. אלה הם אבות המזון שלו.
ירושלים היא בית חיינו לא רק במובן הגיאוגרפי, אלא בעיקר התודעתי. היא הזיכרון ההיסטורי הארוך של עם ישראל, התגלמות הצדק היהודי, הבסיס לכתב הזכויות שלנו על הארץ הזאת. אלמלא ירושלים, מדינת ישראל היתה נראית אחרת. ייתכן שכלל לא היתה מוקמת. דורות על גבי דורות היא היתה לדבק שאיחד את כל יהודי העולם בתפילות ובגעגועים. קרוב ל־2,000 שנה היא שמרה אמונים לעם היהודי ודאגה לאחדותו. עתה הגיעה העת להשיב לה טובה. העיר הזאת, ובפרט הגרעין ההיסטורי שלה, שבה נמצאים קודשי ישראל, אינה עניין של "מתנחלים" ו"דתיים", של "חרדים" או "חילונים". היא שייכת לכולנו וכולנו שייכים אליה.
בן־גוריון הבין זאת היטב כאשר הסביר ב־1948, במהלך המערכה על העיר, כי "ערכה לא יוכל להימדד ולהישקל ולהיספר", ו"שאם לארץ יש נשמה, הרי ירושלים היא נשמתה של ארץ ישראל והמערכה על ירושלים היא מכרעת, ולא רק מבחינה צבאית".
19 שנה היתה ירושלים העתיקה בשבי האויב, מחולקת בחומות ובגדרות תיל. המשורר יצחק שלו התבייש במציאות הנשכחת ההיא וביכה עליה באחד משיריו: "זה עידן לא ירדתי ברחוב היהודי סמטות אל כתלי מערבי/ זה עידן לא עליתי בהר הזיתים אל מנוחות אחותי ואבי - / לא אדע מה אשיבה לבני הקטן, לילדי מחמד לבבי, / באמור לי הבן לתומו יום אחד; הוליכני אל קבר סבי".
עכשיו, כשהעיר בריבונותנו ובחזקתנו, קמה המציאות ההיא וצומחת מחדש מול עינינו. הגיע הזמן להתעורר. ירושלים אולי תישאר שרשרת של שכונות מודרניות במערב, בצפון ובדרום, אבל הלב הפועם שלה - העיר העתיקה ו"האגן הקדוש" - עלולים להינטש. זו אינה נבואת זעם, אלא הערכה מפוכחת. בהר הזיתים התהליך כבר התרחש. את בית העלמין היהודי העתיק והגדול בעולם, שבו טמונים גדולי אומה כמפרש המשנה רבי עובדיה מברטנורא, הרב קוק או מנחם בגין, יהודים ממעטים מאוד לפקוד.
אל תיתנו לזה לקרות באזורים נוספים. בואו לירושלים. הפגינו בה נוכחות ונִראוּת. הכריחו את המשטרה והמדינה לספק לכם הגנה. זה המעט שאנו האזרחים יכולים לעשות כדי שירושלים האמיתית תישאר בידינו ושאנו נישאר בה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו