במארס 1936 פלש הצבא הגרמני לחבל הריין הגובל בין גרמניה לצרפת והשתלט עליו. האירוע, שמסמל את ראשית המדיניות התוקפנית של גרמניה הנאצית, נותר ללא מענה מצד חבר הלאומים ומדינות אירופה והביא את היטלר למסקנה שמדינות אירופה, שעייפו ממלחמה, לא מעוניינות לשוב ולהילחם ולכן גם חבר העמים, שנוסד בתום מלחמת העולם הראשונה כדי לקדם את השלום, עושה הכל כדי למנוע את המלחמה עם גרמניה ולרצות אותה.
גרמניה הגבירה את תוקפנותה תוך כדי ניצול חולשת שכנותיה, חתרה תחת השלטון האוסטרי וסיפחה אותה לגרמניה, תבעה לקבל את לידיה את חבל הסודטים מצ'כוסלובקיה ונענתה מייד על ידי מדינות אירופה בהסכם הידוע לשמצה "הסכם מינכן". באופן אבסורדי, הצורך להימנע בכל מחיר ממלחמה הוא זה שהביא בסופו של דבר למלחמה.
נראה כי את הלקח מחולשת האו"ם ומדינות המערב למדו היטב ברשות הפלשתינית. כמו איראן, שניהלה מדיניות תוקפנית להשגת נשק גרעיני, חתרה תחת מדינות ערביות סוניות מתונות ותמכה בארגוני טרור ברחבי העולם, ולא רק שלא שילמה על מעשיה אלא אף זכתה לגיבוי המעצמות, כך גם הפלשתינים מאמינים שיוכלו לנהל מדיניות חד־צדדית כלפי ישראל במקום לנהל איתה משא ומתן על הקמת מדינה פלשתינית, ולהכתיב לה תכתיבים שיזכו לתמיכת המעצמות ויגבירו את הלחץ עליה כדי להיענות לתביעותיהם. לכן הטרור הפלשתיני המופעל היום נגד מדינת ישראל הוא חלק מהמדיניות הפלשתינית, שנועדה להשגת יעדים מדיניים.
ואולם נראה שגם לאו"ם ולמעצמות עצמן יש חלק בהתגברות הטרור הפלשתיני, מאחר שהם לא טיפלו בהסתה של הרשות נגד מדינת ישראל ובתמיכתה של הרשות במחבלים הפלשתינים. ההסתה של הרשות הפלשתינית נגד מדינת ישראל נועדה אמנם להסיט את הרחוב מהמשברים החברתיים־כלכליים החמורים הפוקדים אותה בתקופה האחרונה, אך אילו האו"ם והמעצמות היו מטפלים בהסתה מזמן, ספק אם הטרור היה מגיע. לא רק שהאו"ם לא גינה את ההסתה נגד ישראל ולא קיים שום דיון רציני עליה, כמו שלא טיפל קודם לכן בהסתה של איראן נגד מדינת ישראל, הוא החליט להעניק במה לאבו מאזן להשמיע את איומיו ואיפשר את הנפת הדגל הפלשתיני לצד המדינות החברות באו"ם. דרכה של הרשות הפלשתינית לחברות קבועה ומלאה באו"ם נראית קרובה מתמיד.
ההתנהלות של האו"ם לנוכח התנהלות הרשות הפלשתינית אינה תורמת לשלום ואינה מקדמת אותו, כפי שהיא צריכה לעשות כהגדת מגילת האו"ם מיוני 1945. אותה מגילה קבעה במפורש שעל האו"ם לנקוט צעדים יעילים "למניעה ולהסרה של איומים על השלום". נראה שהענקת מחוות נוספות לרשות הפלשתינית רק יגבירו את הטרור. רק ברגע שהפלשתינים יבינו שהם לא ישיגו שום רווח פוליטי מהפעלת טרור, הם יפסיקו אותו. ייתכן שצריך לנהוג ברשות הפלשתינית כפי שנהגו בזמנו עם אש"ף - לאלץ אותה לקבל את הדרך המדינית ולהסתלק מהטרור כתנאי להכרה בינלאומית.
החזרת הרשות הפלשתינית לשולחן המשא ומתן עם ישראל היא אינטרס לא רק ישראלי אלא גם בינלאומי, ולשם האו"ם צריך לחתור.
הכותב הוא ראש החטיבה ללימודי מזרח תיכון במכללה האקדמית גליל מערבי
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו