"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

להתייעל, למעננו ולמען החינוך

,עודכן

בואו נדבר חינוך. בישראל 2015, בואכה התשע"ו, עם סיום החופש הגדול, חופשת החגים ואפילו אסרו חג, הגיע הזמן להסתכל על מבנה מערכת החינוך הפורמלית מחדש. לוח החופשות נוסד לפני כמאה שנים והיה מתאים מאוד בזמנו. אך מאז מחירי הדיור עלו באופן ניכר, יוקר המחיה נסק, המשכורות אינן עומדות בנטל ההיצמדות למחירי הלחם והחלב. והיום – ילד עד גיל 9 לא חוצה בלעדיך כביש, אף שבקום המדינה ילד בגיל כזה כבר כמעט הניע רכב בכוחות עצמו. הכבישים רבים וסואנים, וכבר אין רצון או מחשבה שאפשר להשאיר ילדים רכים בבית או ברחוב. ההורים לא זנחו את הילדים שלהם, להפך. הם עסוקים בפרנסתם. בניגוד למקובל פעם, כמעט אין היום משרות חלקיות. מעטות המשרות שלא מתפרסות על פני תשע שעות עבודה ביום ו־12 ימי חופשה בשנה, פלוס עבודה מהבית כמעט 24/7.

לוח החופשות אינו עניין של נוחות הורים אלא עמוק בהרבה. מערכת החינוך מושתתת על כך שהיא מהווה גם מסגרת וגם מערכת חינוכית. היא מאפשרת למעשה להורים, נרצה בכך או לא, לצאת לעבודה. העבודה תובענית יותר ממספר שעות הלימוד של הילדים, וכך הגענו למצב שבו ילדים מסיימים ללמוד ב־13:00 ומגיעים לבית ריק, מסיימים ללמוד עם הדלקת נר ראשון של חנוכה ונמצאים בבית ריק, מסיימים ללמוד שבוע וחצי לפני פסח ומגיעים לבית ריק, וכך גם בחופש הגדול ובחופשות אסרו חג המיותרות להפליא.

הפער בין לוח החופשות של ההורים לבין זה של הילדים הוא קיומי כשהם קטנים ולא יכולים להישאר לבד בבית, וחינוכי מדרגה ראשונה כשהם כבר אחראים לעצמם ויכולים להישאר בבית ללא השגחת מבוגר.

כל מי שחינוך בראש מעייניו, אסור לו שיעשה שקר בנפשו ויתעלם מהבעיות הללו. כמה שההורים מתאמצים ורוצים, אין כוח קוסמי בעולם שיאפשר להם להיות בבית מספיק שעות עם הילדים, ואין שום אפשרות לממן פעילות איכותית ומוגנת לילדים שמתפרסת על פני כל כך הרבה ימים ושעות.

כשחודש החגים מגיע מייד אחרי חודשיים של חופש גדול, הוא משלים השבתה של המשק כמעט לשלושה חודשים. זה מצב הרסני לעובדים עצמאיים, וקשה מאוד לחברות קטנות ובינוניות, שמרכיבות את רוב המשק הישראלי.

אפשר להתאים בין הלוח העברי ללועזי ולעבור ללמוד ב־א' אלול, אפשר להעביר את החופש הגדול לאוגוסט-ספטמבר כדי לחסוך חודש חופש אחד, אפשר לסנכרן את שבוע העבודה ושבוע הלימודים ובאמצעות זאת לבטל חופשות מיותרות. יש פתרונות יצירתיים שיהיו טובים לכולם. בואו נסתכל על התמונה הכללית ונעשה שינויים שיהיו טובים לכולנו – למורים, להורים, והכי חשוב, לילדים שלנו. זהו דיון על חינוך. אסור להפוך אותו לדיון בבית דין לענייני עבודה.

הכותבת היא יו"ר ארגון "הורים עובדים לשינוי" וחברת מועצת מזכרת בתיה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר