אתגר למעקב: מחירי הדיור

בחודשים האחרונים, מאז בולמוס רכישת הדירות העצום בחודש יוני, נראה שיש רגיעה מסוימת בעיסוק התקשורתי במחירי הדיור. הסערה הכלכלית האחרונה שפקדה אותנו בשבועות החולפים היתה קשורה במתווה הגז ובמחירי הדיור, אך כמו שמרים נאמנים וטובים חזרו מחירי הדירות לתפוח.

במדד חודש אוגוסט האחרון הסתמנה עלייה נוספת במחירי הדיור. בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ציינו כי מחירי הדירות עלו בכ־0.9% בהשוואה בין החודשים יוני־יולי השנה למאי־יוני שקדמו להם. עלייה כזאת במהלך תקופה כה קצרה מראה על המשך המגמה המדאיגה.

נתוני הלמ"ס מצטרפים לנתונים שפורסמו באוגוסט על ידי השמאי הממשלתי, שמלמדים שברבעון השני חזרו עליות המחירים להתנהל "כסדרן". המחירים עלו בממוצע ארצי בכ־2.7% ברבעון ביחס לרבעון שקדם לו. בתוך שנה זינקו המחירים בממוצע הארצי ב־5%. ברור שהמפנה בעליית המחירים כמעט לא נראה בשטח.

נראה כי שר האוצר משה כחלון לא הצליח עד כה לייצר תוכנית מהפכנית לטיפול במחירי הדיור, אף שריכז תחת כנפיו אינספור סמכויות לטיפול בתחום. לכחלון יש כיום יותר סמכויות לטיפול בנדל"ן מכפי שהיו לכל שר אוצר בתולדות המדינה, אבל מאז ריכז אותן הציג מסמך אחד, שריכז סידרה של פעולות ולא קידם תוכנית ברורה.

אין לכחלון את "מע"מ 0%", והסיבות מובנות. מע"מ 0% היתה משגה פוליטי־כלכלי עצום מבחינת לפיד. היא כבשה ביקושים למשך חודשים, שהתפרצו בהמשך ויצרו את הנזקים האחרונים שאנו רואים. היא גם סיכנה את היציבות הכלכלית של קבלנים. מעבר לכך, השלמתה היתה בעייתית הרבה יותר והיתה פוערת בור בתקציב המדינה, מייצרת אינספור עיוותים בענף, והכי גרוע - לא מורידה את המחירים.

כחלון שועל פוליטי ותיק, וייתכן שזאת הסיבה לחששו הגדול לייצר תוכנית גדולה. אבל הוא לא יוכל להינקות ציבורית אם ימסמס את הפעילות שלו בתחום הנדל"ן.

עד כמה שהשורה התחתונה היא "משעממת", הפתרון היה טמון בהיצע הדירות. ככל שהשוק יתפקד בצורה יעילה - שחרור קרקעות מבעלות המדינה לשוק הפרטי, ובעיקר הסרת החסמים בצורת הוועדות המעכבות והמשבשות, כך ייטב.

סנונית ראשונה הגיעה בדמותה של הקלה בהבאת עובדי בניין סינים לארץ. ימים יגידו אם הסינים אכן יגיעו בהמוניהם. יש לשער שארגוני השמאל האירופיים פועלים לסיכול ממוקד של הגעתם, מן הסתם במגרש המשפטי. האירופאים, באמצעות העמותות שלהם, אלופים בלתקוע את המערכת הישראלית. פעם במתווה הגז (הם מימנו רבים מהמתנגדים הקולניים ביותר), פעם בעניין המסתננים, וגם בתחום הדיור.

לקראת השנה החדשה כחלון צריך להפשיל שרוולים ולהגביר את המאבק הצודק על מתן הקלות לענף הבנייה. אחרת גם ביום כיפור הבא נשב ונקונן על מחירים שרק הולכים ומאמירים.